#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:3
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במדבר סיני באחד לחדש	מתוך חבתן לפניו מונה אותם כל שעה, כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים. כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן' באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באיר מנאם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למשפחתם.	דע מנין כל שבט ושבט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לבית אבתם.	מי שאביו משבט אחד ואמו משבט אחר יקום על שבט אביו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגלגלתם.	על ידי שקלים בקע לגלגלת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל יצא צבא.	מגיד שאין יוצא בצבא פחות מבן עשרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתכם יהיו.	כשתפקדו אותם יהיו עמכם נשיא כל שבט ושבט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלה קרואי העדה.	הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את האנשים האלה.	את שנים עשר נשיאים הללו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר נקבו.	לו כאן בשמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתילדו על משפחתם.	הביאו ספרי יחוסיהם ועדי חזקת (לידתם) [לידת] כל אחד ואחד, להתיחס על השבט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אך את מטה לוי לא תפקד.	כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו. דבר אחר, צפה הקדוש ברוך הוא שעתידה לעמוד גזרה על כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה שימותו במדבר, אמר אל יהיו אלו בכלל, לפי שהם שלי, שלא טעו בעגל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתה הפקד את הלוים.	כתרגומו מני, לשון מנוי שררה על דבר שהוא ממנה עליו, כמו (אסתר ב' ג) ויפקד המלך פקידים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יורידו אתו.	כתרגומו יפרקון, כשבאין לסע במדבר ממסע למסע היו מפרקין אותו מהקמתו, ונושאין אותו עד מקום אשר ישכון שם הענן ויחנו שם ומקימין אותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והזר הקרב.	לעבודתם זו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יומת.	בידי שמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואיש על דגלו.	כמו שהדגלים סדורים בספר זה, שלשה שבטים לכל דגל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יהיה קצף.	אם תעשה כמצותי לא יהיה קצף, ואם לאו שיכנסו זרים בעבודתם זו יהיה קצף, כמו שמצינו במעשה קרח (במדבר יז, יא) כי יצא הקצף  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באתת.	כל דגל יהיה לו אות. מפה צבועה תלויה בו. צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע כל אחד כגון אבנו הקבועה בחשן, ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו. דבר אחר באותות לבית אבתם באות שמסר להם יעקב אביהם כשנשאוהו ממצרים, שנאמר (בראשית נ, יב) ויעשו בניו לו כן כאשר צום, יהודה ויששכר וזבולן ישאוהו מן המזרח, וראובן ושמעון וגד מן הדרום וכו' , כדאיתא בתנחומא (במדבר יב) בפרשה זו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קדמה.	לפנים הקרויה קדם, ואיזו, זו רוח מזרחית. והמערב קרוי אחור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראשנה יסעו.	כשרואין הענן מסתלק, תוקעין הכהנים בחצוצרות ונוסע מחנה יהודה תחלה, וכשהולכין, הולכין כדרך חניתן, הלוים והעגלות באמצע, דגל יהודה במזרח, ושל ראובן בדרום, ושל אפרים במערב, ושל דן בצפון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונסע אהל מועד.	לאחר שני דגלים הללו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר יחנו כן יסעו.	כמו שפרשתי, הליכתן כחניתן, כל דגל מהלך לרוח הקבועה לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על ידו.	על מקומו. ואין לשון יד זז ממשמעו, רוח שלצדו, קרוי על ידו, הסמוכה לו לכל הושטת ידו. אי''ן שו''ן איש''א בלע''ז [על ידו] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועליו.	כתרגומו ודסמיכין עלוהי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואלה תולדת אהרן ומשה.	ואינו מזכיר אלא בני אהרן. ונקראו תולדות משה, לפי שלמדן תורה. מלמד שכל המלמד את בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביום דבר ה' את משה.	נעשו אלו התולדות שלו, שלמדן מה שלמד מפי הגבורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על פני אהרן.	בחייו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושרתו אתו.	ומהו השרות, ושמרו את משמרתו, לפי ששמירת המקדש עליו שלא יקרב זר, כמו שנאמר (במדבר יח, א) אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש, והלוים הללו מסיעין אותם, זה הוא השרות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמרו את משמרתו.	כל מנוי שהאדם ממנה עליו ומטל עליו לעשותו, קרוי משמרת בכל המקרא ובלשון משנה, כמו שאמרו בבגתן ותרש (מגילה יג, ב) והלא אין משמרתי ומשמרתך שוה, וכן משמרות כהנה ולויה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת משמרת בני ישראל.	שכלן היו זקוקין לצרכי המקדש, אלא שהלוים באים תחתיהם בשליחותם, לפיכך לוקחים מהם המעשרות בשכרן, שנאמר (במדבר יח, לא) כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתונים המה לו.	לעזרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאת בני ישראל.	כמו מתוך בני ישראל, כלומר משאר כל העדה נבדלו לכך בגזרת המקום, והוא נתנם לו, שנאמר (במדבר ח, יט) ואתנה את הלוים נתונים :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת אהרן ואת בניו תפקד.	לשון פקידות ואינו לשון מנין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמרו את כהנתם.	קבלת דמים וזריקה והקטרה ועבודות המסורות לכהנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואני הנה לקחתי.	ואני מהיכן זכיתי בהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתוך בני ישראל.	שיהיו ישראל שוכרין אותן לשרות שלי. על ידי הבכורות זכיתי בהם ולקחתים תמורתם, לפי שהיתה העבודה בבכורות, וכשחטאו בעגל נפסלו, והלוים שלא עבדו עבודה זרה נבחרו תחתיהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבן חדש ומעלה.	משיצא מכלל נפלים הוא נמנה לקרא שומר משמרת הקדש. אמר ר' יהודה ברבי שלום למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן, שנאמר (במד' כו, כט) אשר ילדה אתה ללוי במצרים, עם כניסתה בפתח מצרים ילדה אתה. ונמנית בשבעים נפש, שכשאתה מונה חשבונם לא תמצאם אלא שבעים חסר אחת, והיא השלימה את המנין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על פי ה'.	אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא היאך אני נכנס לבתי כלם ולתוך אהליהם לדעת מנין יונקיהם. אמר לו הקדוש ברוך הוא עשה אתה את שלך ואני אעשה את שלי. הלך משה ועמד על פתח האהל והשכינה מקדמת לפניו, ובת קול יוצאת מן האהל ואומרת כך וכך תינוקות יש באהל זה, לכך נאמר על פי ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגרשון משפחת הלבני.	כלומר לגרשון היו הפקודים משפחת הלבני ומשפחת השמעי פקודיהם כך וכך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המשכן.	יריעות התחתונות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והאהל.	יריעות עזים העשויות לגג:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכסהו.	עורות אילים ותחשים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומסך פתח.	הוא הוילון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת מיתריו.	של משכן והאהל ולא של חצר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משפחת בני קהת יחנו  תימנה.	וסמוכין להם דגל ראובן החונים תימנה, אוי לרשע ואוי לשכנו, לכך לקו מהם דתן ואבירם ומאתים וחמשים איש עם קרח ועדתו, שנמשכו עמהם במחלקתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והמסך.	היא הפרכת, שאף היא קרויה פרכת המסך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשיא נשיאי הלוי.	ממנה על כלם. ועל מה היא נשיאותו, פקדת שומרי משמרת הקדש, על ידו היה פקדת כלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משה ואהרן ובניו.	וסמוכין להם דגל מחנה יהודה, והחונים עליו יששכר וזבולן, טוב לצדיק טוב לשכנו, לפי שהיו שכניו של משה שהיה עוסק בתורה, נעשו גדולים בתורה, שנאמר (תהלים ס, ט) יהודה מחקקי, ומבני יששכר יודעי בינה  (דה''י א' יב לג) מאתים ראשי סנהדראות, ומזבולן משכים בשבט סופר (שופטים ה יד) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר פקד משה ואהרן.	נקוד על ואהרן, לומר שלא היה במנין הלוים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנים ועשרים אלף.	ובפרטן אתה מוצא שלש מאות יתרים, בני גרשון שבעת אלפים וחמש מאות, בני קהת שמונת אלפים ושש מאות, בני מררי ששת אלפים ומאתים, [הרי שנים ועשרים אלף ושלש מאות] . ולמה לא כללן עם השאר ויפדו את הבכורות, ולא יהיו זקוקים השלשה ושבעים ומאתים בכורות העודפים על המנין לפדיון, אמרו רבותינו במסכת בכורות (בכורות ה א) אותן שלש מאות לוים בכורות היו ודים שיפקיעו עצמם מן הפדיון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פקד כל בכור זכר  מבן חדש ומעלה.	משיצא מכלל ספק נפלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת בהמת הלוים	לא פדו בהמות הלוים את בכורי בהמה טהורה שלישראל, אלא את פטרי חמוריהם, ושה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים שלישראל, תדע שהרי מנה העודפים באדם ולא מנה העודפים בבהמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת פדויי השלשה	ואת הבכורות הצריכין להפדות בהם, אלו השלשה ושבעים ומאתים העודפים בהם, יתרים על הלוים, מהם תקח חמשת שקלים לגלגלת, כך היתה מכירתו של יוסף עשרים כסף, שהיה בכורה של רחל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העדפים על פדויי הלוים.	על אותן שפדו הלוים בגופן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חמשה וששים ושלש מאות ואלף.	כך סכום החשבון חמשת שקלים לגלגלת. למאתים בכורות אלף שקל, לשבעים בכורות שלש מאות וחמשים שקל, לשלש בכורות חמשה עשר שקל. אמר כיצד אעשה, בכור שאומר לו תן חמשת שקלים, יאמר לי אני מפדויי הלוים. מה עשה, הביא שנים ועשרים אלף פתקין וכתב עליהן בן לוי, ומאתים ושבעים ושלשה פתקין כתב עליהן חמשה שקלים, בללן ונתנן בקלפי, אמר להם בואו וטלו פתקיכם לפי הגורל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נשא את ראש	מנה מהם את הראויין לעבודת משא, והם מבן שלשים ועד בן חמשים שנה, והפחות משלשים לא נתמלא כחו. מכאן אמרו בן שלשים לכח, והיותר על בן חמשים כחו מכחיש מעתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קדש הקדשים.	המקדש שבכלן הארון והשלחן והמנורה והמזבחות והפרוכת וכלי שרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובא אהרן ובניו	יכניסו כל כלי וכלי לנרתקו המפורש לו בפרשה זו, ולא יצטרכו הלוים בני קהת אלא לשאת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנסוע המחנה.	כשהענן מסתלק הם יודעין שיסעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קערת וכפות קשות ומנקיות.	כבר פרשתי במלאכת המשכן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנסך.	הכסוי לשון מסך, כדכתיב (שמות כה, כט) אשר יסך בהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלקחיה.	כמין צבת שמושך בה את הפתילה לכל צד שירצה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחתתיה.	כמין כף קטנה ושוליה פשוטין ולא סגלגלים, ואין לה מחצה לפניה אלא מצדיה, וחותה בה את דשן הנרות כשמטיבן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל מכסה עור תחש.	כמין מרצוף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש.	בתוך המשכן שהוא קדש, והן כלי הקטרת שמשרתין בהם במזבח הפנימי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודשנו את המזבח.	מזבח הנחשת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודשנו.	יטלו את הדשן מעליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופרשו עליו בגד ארגמן.	ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד כארי בשעת המסעות, ואינה שורפתו, שהיו כופין עליה פסכתר של נחשת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחתת.	שבהן חותים גחלים לתרומת הדשן, שעשויה כמין מחבת שאין לה אלא שלש מחצות, ומלפניה שואבת את הגחלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מזלגות.	צנוריות של נחשת שבהן מכין באברים שעל המזבח להפכן כדי שיתעכלו יפה ומהר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יעים.	הם מגרפות ובלע''ז ודי''ל [מגרפה] והן של נחשת ובהן מכבדין את הדשן מעל המזבח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכסת את הקדש.	הארון והמזבח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת כל כלי הקדש.	המנורה וכלי שרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופקדת אלעזר.	שהוא ממנה עליהם לשאת אותם, שמן וקטרת ושמן המשחה ומנחת התמיד, עליו מטל לצוות ולזרז ולהקריב בעת חנייתן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פקדת כל המשכן.	ועוד היה ממנה על משא בני קהת לצוות איש איש על עבודתו ועל משאו, והוא המשכן וכל אשר בו, כל הסדורים למעלה בפרשה זו, אבל משא בני גרשון ומררי שאינן מקדש הקדשים, על פי איתמר היה, כמו שכתוב בפרשת נשא (פסוק כח) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל תכריתו.	אל תגרמו להם שימותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יבאו לראות כבלע את הקדש.	לתוך נרתק שלו, כמו שפרשתי למעלה (פסוק ה) בפרשה זו, ופרשו עליו בגד פלוני וכסו אותו במכסה פלוני, ובלוע שלו הוא כסויו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נשא את ראש בני גרשון גם הם.	כמו שצויתיך על בני קהת לראות כמה יש שהגיעו לכלל עבודה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את יריעת המשכן.	עשר תחתונות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת אהל מועד.	יריעות עזים העשויות לאהל עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מסך פתח.	וילון המזרחי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר על המשכן.	כלומר הקלעים והמסך של חצר הסוככים ומגינים על המשכן ועל מזבח הנחשת סביב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת כל אשר יעשה להם.	כתרגומו ית כל דיתמסר להון, לבני גרשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על פי אהרן ובניו.	ואיזה מהבנים ממנה עליהם, ביד איתמר בן אהרן הכהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתדתם ומיתריהם.	של עמודים, שהרי יתדות ומיתרי הקלעים במשא בני גרשון היו, ויתדות ומיתרים היו ליריעות ולקלעים מלמטה, שלא תגביהם הרוח, ויתדות ומיתרים היו לעמודים סביב לתלות בהם הקלעים בשפתם העליונה, בכלנסות וקנדסין [וקנטסין] , כמו ששנויה במלאכת המשכן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עבדת עבדה.	הוא השיר במצלתים וכנורות, שהיא עבודה לעבודה אחרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועבודת משא.	כמשמעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופקדיו אשר צוה ה' את משה.	ואותן הפקודים היו במצוה מבן שלשים שנה ועד בן חמשים שנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צו את בני ישראל	פרשה זו נאמרה ביום שהוקם המשכן, ושמנה פרשיות נאמרו בו ביום, כדאיתא במסכת גיטין בפרק הנזקין (ס, א) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישלחו מן המחנה.	שלש מחנות היו שם בשעת חניתן, תוך הקלעים היא מחנה שכינה, חנית הלוים סביב כמו שמפורש בפרשת במדבר סיני היא מחנה לויה, ומשם ועד סוף מחנה הדגלים לכל ארבע הרוחות היא מחנה ישראל. הצרוע נשתלח חוץ לכלן, הזב מתר במחנה ישראל ומשלח מן השתים, וטמא לנפש מתר אף בשל לויה ואינו משלח אלא משל שכינה, וכל זה דרשו רבותינו מן המקראות במסכת פסחים (סז) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טמא לנפש.	דמסאב לטמי נפשא דאנשא. אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי, והרבה יש בבראשית רבה אדרינוס שחיק טמיא, שחיק עצמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעל מעל בה'.	הרי חזר וכתב כאן פרשת גוזל ונשבע על שקר, היא האמורה בפרשת ויקרא (ה, כא) ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו  , ונשנית כאן בשביל שני דברים שנתחדשו בה האחד, שכתב והתודו, למד שאינו חיב חומש ואשם על פי עדים עד שיודה בדבר. והשני על גזל הגר שהוא נתון לכהנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את אשמו בראשו.	הוא הקרן שנשבע עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאשר אשם לו.	למי שנתחיב לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם אין לאיש גואל.	שמת התובע שהשביעו, ואין לו יורשים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להשיב האשם אליו.	כשנמלך זה להתודות על עונו. ואמרו רבותינו וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים או בן או אח או שאר בשר הקרוב ממשפחת אביו למעלה עד יעקב, אלא זה הגר שמת ואין לו יורשים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האשם המושב.	זה הקרן והחומש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה' לכהן.	קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלבד איל הכפורים.	האמור בויקרא (ויקרא ה, כה) שהוא צריך להביא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל תרומה	אמר רבי ישמעאל וכי תרומה מקריבין לכהן, והלא הוא המחזר אחריה לבית הגרנות. ומה תלמוד לומר אשר יקריבו לכהן, אלו הבכורים, שנאמר בהם תביא בית ה' אלהיך, (שמות כג, יט) . ואיני יודע מה יעשה בהם, תלמוד לומר לכהן לו יהיה, בא הכתוב ולמד על הבכורים שיהיו נתנין לכהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואיש את קדשיו לו יהיו.	לפי שנאמרו מתנות כהנה ולויה יכול יבואו ויטלום בזרוע, תלמוד לומר ואיש את קדשיו לו יהיו, מגיד שטובת הנאתן לבעלים, ועוד מדרשים הרבה דרשו בו בספרי. ומדרש אגדה ואיש את קדשיו לו יהיו, מי שמעכב מעשרותיו ואינו נותנן, לו יהיו המעשרות, סוף שאין שדהו עושה אלא אחד מעשרה שהיתה למודה לעשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש אשר יתן לכהן.	מתנות הראויות לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו יהיה.	ממון הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש איש כי תשטה אשתו.	מה כתיב למעלה מן הענין ואיש את קדשיו לו יהיו, אם אתה מעכב מתנות הכהן, חייך שתצטרך לבא אצלו להביא לו את הסוטה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש איש.	ללמדך שמועלת בשתים, באיש מלחמה של מעלה ואישה מלמטה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תשטה אשתו.	שנו רבותינו אין המנאפין נואפין עד שתכנס בהן רוח שטות, דכתיב כי תשטה, וכתוב בו נואף אשה חסר לב (משלי ו, לב) . ופשוטו של מקרא כי תשטה. תט מדרכי צניעות ותחשד בעיניו, כמו שטה מעליו ועבר (שם ד, טו) , אל ישט אל דרכיה לבך (שם ז, כה) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומעלה בו מעל.	ומהו המעל, ושכב איש אותה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושכב איש.	פרט לקטן ומי שאינו איש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתה שכבת זרע.	שכיבתה פוסלת אותה, ואין שכיבת אחותה פוסלת אותה כמעשה בשתי אחיות שהיו דומות זו לזו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונעלם מעיני אישה.	פרט לסומא הא אם היה רואה ומעמעם [ומעלים] אין המים בודקין אותה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונסתרה.	שיעור שתראה לטמאת ביאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועד אין בה.	הא אם יש בה אפלו עד אחד שאמר נטמאת לא היתה שותה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתפשה.	נאנסה, כמו ותפשה ושכב עמה (דברים כב, כח) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועבר עליו.	קודם לסתירה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רוח קנאה וקנא.	פרשו רבותינו לשון התראה, שמתרה בה אל תסתרי עם איש פלוני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיא נטמאה או עבר עליו	כלומר הוא התרה בה ועברה על התראתו, ואין ידוע אם נטמאה אם לאו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמח.	שלא יהא מסלת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שערים.	ולא חטים, היא עשתה מעשה בהמה וקרבנה מאכל בהמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יצק עליו שמן.	שלא יהא קרבנה מהדר, שהשמן קרוי אור והיא עשתה בחשך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יתן עליו לבנה.	שהאמהות נקראות לבונה, שנאמר ואל גבעת הלבונה (שה''ש ד, ו) , והיא פרשה מדרכיהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי מנחת קנאת הוא.	הקמח הזה, קמח לשון זכר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנחת קנאת.	מעוררת עליה שתי קנאות, קנאת המקום וקנאת הבעל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מים קדשים.	שקדשו בכיור, לפי שנעשה מנחשת מראות הצובאות, וזו פרשה מדרכיהן שהיו נבעלות לבעליהן במצרים תחת התפוח, וזו קלקלה לאחר, תבדק בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכלי חרש.	היא השקתה את הנואף יין משבח בכוסות משבחים, לפיכך תשתה מים המרים במקדה בזויה של חרש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והעמיד הכהן	והלא כבר נאמר והעמידה לפני ה', אלא מסיעין היו אותה ממקום למקום כדי ליגעה ותטרף דעתה ותודה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופרע.	סתר את קליעת שערה כדי לבזותה, מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתן על כפיה.	ליגעה אולי תטרף דעתה ותודה, ולא ימחה שם המיוחד על המים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המרים.	על שם סופן שהם מרים לה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המאררים.	המחסרים אותה מן העולם, לשון סלון ממאיר (יחזקאל כח, כד) . ולא יתכן לפרש מים ארורים, שהרי קדושים הן, ולא ארורים כתב הכתוב, אלא מאררים את אחרים. ואף אנקלוס לא תרגם ליטיא, אלא מלטטיא, שמראות קללה בגופה של זו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והשביע אתה	ומה היא השבועה אם לא שכב, הנקי, הא אם שכב חנקי [לא תנקי] , שמכלל לאו אתה שומע הן, אלא שמצוה לפתוח בדיני נפשות תחלה לזכות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת כי שטית.	כי משמש בלשון אם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשבעת האלה.	שבועה של קללה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יתן ה' אותך לאלה.	שיהיו הכל מקללין ביך יבואך כדרך שבא לפלונית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולשבועה.	שיהיו הכל נשבעין ביך לא יארע לי כדרך שארע לפלונית וכן הוא אומר והנחתם שמכם לשבועה לבחירי (ישעיה סה, טו) , שהצדיקים נשבעים בפרענותן של רשעים, וכן לענין הברכה ונברכו  (בראש' יב, ג) בך יברך ישראל לאמר (בראש' מח, כ) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את ירכך.	בקללה הקדים ירך לבטן לפי שבה התחילה בעברה תחלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צבה.	כתרגומו נפוחה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לצבות בטן.	כמו להצבות בטן, זהו שמוש פתח שהלמ''ד נקודה בו, וכן לנחותם הדרך (שמות יג, כא) , לראותכם בדרך אשר תלכו בה (דברים א, לג) , וכן לנפיל ירך להנפיל ירך, שהמים מצבים את הבטן ומפילים את הירך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לצבות בטן ולנפיל ירך.	בטנו וירכו של בועל, או אינו אלא של נבעלת, כשהוא אומר את ירכך נופלת ואת בטנך צבה, הרי של נבעלת אמור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמן אמן.	קבלת שבועה, אמן על האלה אמן על השבועה, אמן אם מאיש זה, אמן אם מאיש אחר, אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והשקה את האשה.	אין זה סדר המעשה, שהרי בתחלה מקריב מנחתה, אלא הכתוב מבשרך שכשישקנה יבואו בה למרים. לפי שנאמר בטן וירך, מנין לשאר כל הגוף, תלמוד לומר ובאו בה בכלה, אם כן מה תלמוד לומר בטן וירך, לפי שהן התחילו בעברה תחלה, לפיכך התחילה מהן הפרענות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למרים.	להיות לה רעים ומרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקריב אתה.	זו היא הגשתה בקרן דרומית מערבית של מזבח קודם קמיצה כשאר מנחות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והשקה את המים.	לרבות שאם אמרה איני שותה לאחר שנמחקה מגלה, מערערין אתה ומשקין אתה בעל כרחה, אלא אם כן אמרה טמאה אני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וצבתה בטנה	אף על פי שבקללה הזכיר ירך תחלה, המים אין בודקין אלא דרך כניסתן בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיתה האשה לאלה.	כמו שפרשתי שהיו הכל אלין בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקרב עמה.	הפרש יש בין אדם המתנול במקום שנכר, לאדם המתנול במקום שאינו נכר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם לא נטמאה האשה.	בסתירה זו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וטהרה היא.	ממקום אחר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונקתה.	ממים המאררים, ולא עוד אלא ונזרעה זרע, אם היתה יולדת בצער תלד ברוח, אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	או איש.	כמו או נודע (שמות כא, לו) , כלומר אם איש קנאי הוא, לכך והעמיד את האשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונקה האיש מעון.	אם בדקוה המים אל ידאג לומר חבתי במיתתה, נקי הוא מן הענש. דבר אחר משישקנה תהיה אצלו בהתר ונקה מעון, שהסוטה אסורה לבעלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נדר נזיר.	אין נזירה בכל מקום אלא פרישה, אף כאן שפרש מן היין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להזיר לה'.	להבדיל עצמו מן היין לשם שמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיין ושכר.	כתרגומו מחמר חדת ועתיק, שהיין משכר כשהוא ישן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל משרת.	לשון צביעה במים וכל משקה, ובלשון משנה יש הרבה אין שורין דיו וסמנים (שבת יז, ב) , נזיר ששרה פתו ביין (נזיר לד, ב) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חרצנים.	הם הגרענין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זג.	הם קלפות שמבחוץ, שהחרצנים בתוכן כענבל בזוג:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קדש יהיה.	השער שלו, לגדל הפרע של שער ראשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פרע.	נקוד פתח קטן לפי שהוא דבוק לשער ראשו, פרע של שער. ופרושו של פרע, גדול של שער, וכן את ראשו לא יפרע (ויקרא כא, י) , ואין קרוי פרע פחות משלושים יום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל ימי נזרו קדש הוא.	זו קדשת הגוף מלטמא למתים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפתע.	זה אונס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פתאם.	זה שוגג. ויש אומרים פתע פתאום דבר אחד הוא, מקרה של פתאום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכי ימות מת עליו.	באהל שהוא בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביום טהרתו.	ביום הזאתו, או אינו אלא בשמיני שהוא טהור לגמרי, תלמוד לומר ביום השביעי, אי שביעי יכול אפלו לא הזה, תלמוד לומר ביום טהרתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וביום השמיני יבא שתי תרים.	להוציא את השביעי. או אינו אלא להוציא את התשיעי, קבע זמן לקרבין וקבע זמן למקריבין, מה קרבין הכשיר שמיני ומשמיני והלאה, אף מקריבין שמיני ומשמיני והלאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאשר חטא על הנפש.	שלא נזהר מטמאת המת, רבי אלעזר הקפר אומר שציער עצמו מן היין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקדש את ראשו.	לחזור ולהתחיל מנין נזירותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והזיר לה' את ימי נזרו.	יחזור וימנה נזירותו כבתחלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והימים הראשונים יפלו.	לא יעלו מן המנין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יביא אתו.	יביא את עצמו, זה אחד משלשה אתים שהיה ר' ישמעאל דורש כן. כיוצא בו והשיאו אותם עון אשמה (ויקרא כב, טז) , את עצמם, כיוצא בו ויקבור אותו בגיא (דברים לד, ו) , הוא קבר את עצמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חלת בלולת ורקיקי מצות.	עשר מכל מין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זבח שלמים לה' על סל המצות.	ישחט את השלמים על מנת לקדש את הלחם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את מנחתו ואת נסכו.	של איל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגלח הנזיר פתח אהל מועד.	יכול יגלח בעזרה, הרי זה דרך בזיון. אלא וגלח הנזיר לאחר שחיטת השלמים שכתוב בהן ושחטו פתח אהל מועד (ויקרא ג, ב) , ספרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר תחת זבח השלמים.	תחת הדוד שהוא מבשלן בו, לפי ששלמי נזיר היו מתבשלין בעזרה, שצריך לטול הכהן הזרוע אחר שנתבשלה ולהניף לפני ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הזרוע בשלה.	לאחר שנתבשלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קדש הוא לכהן.	החלה והרקיק והזרוע תרומה הן לכהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על חזה התנופה.	מלבד חזה ושוק הראויים לו מכל שלמים מוסף על שלמי נזיר הזרוע הזה, לפי שהיו שלמי נזיר בכלל ויצאו לדון בדבר החדש להפרשת זרוע הצרך להחזירן לכללן לדון אף בחזה ושוק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלבד אשר תשיג ידו.	שאם אמר הריני נזיר על מנת לגלח על מאה עולות ועל מאה שלמים,	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כפי נדרו אשר ידור כן יעשה מוסף על תורת נזרו.	על תורת הנזיר יוסיף ולא יחסר, שאם אמר הריני נזיר חמש נזירות על מנת לגלח על שלש בהמות הללו, אין אני קורא בו כאשר ידור כן יעשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמור להם.	כמו זכור שמור, בלע''ז דישנ''ט (באמרכם) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמור.	מלא, לא תברכם בחפזון ובהלות, אלא בכונה ובלב שלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יברכך.	שיתברכו נכסיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישמרך.	שלא יבואו עליך שודדים לטול ממונך, שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשמרו מכל אדם, וכיון שבאים לסטים עליו ונוטלין אותה ממנו, מה הנאה יש לו במתנה זו, אבל הקדוש ברוך הוא הוא הנותן הוא השומר. והרבה מדרשים דרשו בו בספרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יאר ה' פניו אליך.	יראה לך פנים שוחקות, פנים צהובות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחנך.	יתן לך חן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישא ה' פניו אליך.	יכבוש כעסו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמו את שמי.	יברכום בשם המפורש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואני אברכם.	לישראל ואסכים עם הכהנים. דבר אחר ואני אברכם לכהנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי ביום כלות משה.	כלת כתיב, יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחפה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלות משה.	בצלאל ואהליאב וכל חכם לב עשו את המשכן, ותלאו הכתוב במשה, לפי שמסר נפשו עליו לראות תבנית כל דבר ודבר כמו שהראהו בהר להורות לעושי המלאכה, ולא טעה בתבנית אחת וכן מצינו בדוד לפי שמסר נפשו על בנין בית המקדש, שנאמר זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה'  (תהלים קלב, א. ב) , לפיכך נקרא על שמו, שנאמר ראה ביתך דוד (מלכים א' יב, טז) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביום כלות משה להקים.	ולא נאמר ביום הקים מלמד שכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמידו ומפרקו ובאותו היום העמידו ולא פרקו, לכך נאמר ביום כלות משה להקים, אותו היום כלו הקמותיו וראש חדש ניסן היה, בשני נשרפה הפרה, בשלישי הזו הזיה ראשונה, ובשביעי גלחו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הם נשיאי המטת.	שהיו שוטרים עליהם במצרים והיו מכים עליהם, שנאמר (שמות ה) ויכו שוטרי בני ישראל  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הם העומדים על הפקדים.	שעמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל, שנאמר (במדבר א) ואתכם יהיו  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שש עגלת צב.	אין צב אלא מחפים וכן (ישעיה סו, כ) בצבים ובפרדים, עגלות מכסות קרויות צבים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקריבו אותם לפני המשכן.	שלא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום. אמר רבי נתן מה ראו הנשיאים להתנדב כאן בתחלה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו תחלה, אלא כך אמרו הנשיאים יתנדבו צבור מה שיתנדבו, ומה שמחסרין אנו משלימין, כיון שראו שהשלימו צבור את הכל, שנאמר (שמות לו, ז) והמלאכה היתה דים, אמרו מעתה מה לנו לעשות, הביאו את אבני השוהם והמלואים לאפוד ולחשן, לכך התנדבו כאן תחלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כפי עבדתם.	שהיה משא בני גרשון קל משל מררי, שהיו נושאים הקרשים והעמודים והאדנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי עבדת הקדש עליהם.	משא דבר הקדשה הארון והשלחן  , לפיכך בכתף ישאו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח.	לאחר שהתנדבו העגלות והבקר לשאת המשכן, נשאם לבם להתנדב קרבנות המזבח לחנכו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקריבו הנשיאים את קרבנם לפני המזבח.	כי לא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי הגבורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח.	ועדין לא היה יודע משה היאך יקריבו, אם כסדר תולדותם, אם כסדר המסעות, עד שנאמר לו מפי הקדוש ברוך הוא יקריבו למסעות, איש יומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביום הראשון.	אותו היום נטל עשר עטרות, ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים וכו' , כדאיתא בסדר עולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למטה יהודה.	יחסו הכתוב על שבטו, ולא שגבה משבטו והקריב. או אינו אומר למטה יהודה אלא שגבה משבטו והביא, תלמוד לומר זה קרבן נחשון, משלו הביא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שניהם מלאים סלת.	למנחת נדבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשרה זהב.	כתרגומו, משקל עשר שקלי הקדש היה בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלאה קטרת.	לא מצינו קטרת ליחיד ולא על מזבח החיצון אלא זו בלבד, והוראת שעה היתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שעיר עזים אחד לחטאת.	לכפר על קבר התהום וטמאת ספק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקריב נתנאל בן צוער.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקרב את קרבנו.	מה תלמוד לומר הקריב בשבטו של יששכר, מה שלא נאמר בכל השבטים, לפי שבא ראובן וערער ואמר די שקדמני יהודה אחי, אקריב אני אחריו. אמר לו משה מפי הגבורה נאמר לי שיקריבו כסדר מסען לדגליהם. לכך אמר הקרב את קרבנו, והוא חסר יו''ד, שהוא משמע הקרב, לשון צווי, שמפי הגבורה נצטוה הקרב. ומהו הקריב הקרב שני פעמים, שבשביל שני דברים זכה להקריב שני לשבטים אחת שהיו יודעים בתורה, שנאמר (ד''ה א' יב, לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, ואחת שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו. וביסודו שלר' משה הדרשן מצאתי אמר רבי פנחס בן יאיר, נתנאל בן צוער השיאן עצה זו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קערת כסף.	מנין אותיותיו בגימטריה תתק''ל כנגד שנותיו של אדם הראשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלשים ומאה משקלה.	על שם שכשהעמיד תולדות לקיום העולם בן מאה ושלשים שנה היה, שנאמר (בראשית ה, ג) ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מזרק אחד כסף.	בגימטריה תק''כ, על שם נח שהעמיד תולדות בן ת''ק שנה, ועל שם עשרים שנה שנגזרה גזרת המבול קודם תולדותיו, כמו שפרשתי אצל (בראשית ו, ג) והיו ימיו מאה ועשרים שנה, לפיכך נאמר מזרק אחד כסף ולא נאמר מזרק כסף אחד, כמו שנאמר בקערה, לומר שאף אותיות של אחד מצטרפות למנין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבעים שקל.	כנגד שבעים אמות שיצאו מבניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כף אחת.	כנגד התורה שנתנה מידו של הקדוש ברוך הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איל אחד.	כנגד יצחק (שם כב, יג) ויקח את האיל  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כבש אחד.	כנגד יעקב (שם ל, מ) והכשבים הפריד יעקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולזבח השלמים בקר שנים.	כנגד משה ואהרן, שנתנו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אילם עתדים כבשים.	שלשה מינים כנגד כהנים ולוים וישראלים, וכנגד תורה נביאים וכתובים. שלש חמשיות כנגד חמשה חמשין, וחמשת הדברות הכתובין על לוח אחד, וחמשה הכתובין על השני. עד כאן מיסודו של ר' משה הדרשן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביום השלישי נשיא	ביום השלישי היה נשיא המקריב לבני זבולן, וכן כלם, אבל בנתנאל שנאמר בו הקריב נתנאל, נופל אחריו הלשון לומר נשיא יששכר, לפי שכבר הזכיר שמו והקרבתו, ובשאר שלא נאמר בהן הקריב, נופל עליהן לשון זה נשיא לבני פלוני, אותו היום היה הנשיא המקריב לשבט פלוני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ביום המשח אתו.	בו ביום שנמשח הקריב, ומה אני מקים אחרי המשח, שנמשח תחלה ואחר כך הקריב. או אחרי המשח לאחר זמן, ולא בא ללמד ביום המשח אלא לומר שנמשח ביום, כשהוא אומר (ויקרא ז, לו) ביום משחו אתם, למדנו שנמשח ביום, ומה תלמוד לומר ביום המשח אתו, ביום שנמשח הקריב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קערת כסף שתים עשרה.	הם הם שהתנדבו ולא ארע בהם פסול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלשים ומאה הקערה האחת	מה תלמוד לומר, לפי שנאמר שלשים ומאה משקלה, ולא פרש באיזו שקל, לכך חזר ושנאה כאן, וכלל בכלן כל כסף הכלים בשקל הקדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל כסף הכלים	למדך שהיו כלי המקדש מכונים במשקלן, שוקלן אחד אחד ושוקלן כלן כאחד, לא רבה ולא מעט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כפות זהב שתים עשרה.	למה נאמר, לפי שנאמר כף אחת עשרה זהב, היא של זהב, ומשקלה עשרה שקלים של כסף, או אינו אלא כף אחת של כסף ומשקלה עשרה שקלי זהב, ושקלי זהב אין משקלם שוה לשל כסף, תלמוד לומר כפות זהב, של זהב היו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובבא משה.	שני כתובים המכחישים זה את זה, בא שלישי והכריע ביניהם. כתוב אחד אומר (ויקרא א, א) וידבר ה' אליו מאהל מועד, והוא חוץ לפרכת, וכתוב אחד אומר (שמות כה, כב) ודברתי אתך מעל הכפרת, בא זה והכריע ביניהם, משה בא אל אהל מועד ושם שומע את הקול הבא מעל הכפרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבין שני הכרובים.	הקול יוצא מן השמים לבין שני הכרובים ומשם יצא לאהל מועד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישמע את הקול.	יכול קול נמוך, תלמוד לומר את הקול, הוא הקול שנדבר עמו בסיני, וכשמגיע לפתח היה נפסק, ולא היה יוצא חוץ לאהל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדבר.	כמו מתדבר, כבודו של מעלה לומר כן מדבר בינו לבין עצמו, ומשה שומע מאליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידבר אליו.	למעט את אהרן מן הדברות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהעלתך.	למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל מול פני המנורה.	אל מול נר אמצעי שאינו בקנים, אלא בגוף של מנורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יאירו שבעת הנרות.	ששה שעל ששת הקנים, שלשה המזרחיים פונים למול האמצעי, הפתילות שבהן, וכן שלשה המערביים ראשי הפתילות למול האמצעי. ולמה, כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעש כן אהרן.	להגיד שבחו של אהרן שלא שנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזה מעשה המנורה.	שהראהו הקדוש ברוך הוא באצבע לפי שנתקשה בה, לכך נאמר וזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד ירכה עד פרחה.	ירכה היא השדה שעל הרגלים, חלול כדרך מנורות כסף שלפני השרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד ירכה.	שהוא אבר גדול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד פרחה.	שהוא מעשה דק שבה הכל מקשה. ודרך עד לשמש בלשון זה, כמו (שופטים טו, ה) מגדיש ועד קמה ועד כרם זית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמראה אשר הראה	כתבנית אשר הראהו בהר, כמו שנאמר (שמות כה, מ) וראה ועשה בתבניתם  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כן עשה את המנורה.	מי שעשאה. ומדרש אגדה על ידי הקדוש ברוך הוא נעשית מאליה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קח את הלוים.	קחם בדברים, אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הזה עליהם מי חטאת.	של אפר הפרה מפני טמאי מתים שבהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והעבירו תער.	מצאתי בדברי רבי משה הדרשן, לפי שנתנו כפרה על הבכורות שעבדו עבודה זרה והיא קרויה זבחי מתים, והמצורע קרוי מת, הזקיקם תגלחת כמצורעים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולקחו פר בן בקר.	והוא עולה, כמו שנאמר (פסוק יב) ועשה את האחד עולה, והוא קרבן צבור בעבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופר שני.	מה תלמוד לומר שני, לומר לך, מה עולה לא נאכלת, אף חטאת לא נאכלת. ובזו יש סמך לדבריו בתורת כהנים. ואומר אני שהוראת שעה היתה, ששעיר היה להם להביא לחטאת עבודה זרה עם פר העולה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקהלת את כל עדת.	לפי שהלוים נתנים קרבן כפרה תחתיהם, יבואו ויעמדו על קרבנם ויסמכו את ידיהם עליהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והניף אהרן את הלוים תנופה.	כדרך שאשם מצורע טעון תנופה חי. שלש תנופות נאמרו בפרשה זו, הראשונה לבני קהת, לכך נאמר בם והיו לעבוד את עבודת ה', לפי שעבודת קדש הקדשים עליהם הארון והשלחן  השניה לבני גרשון, לכך נאמר בם תנופה לה', שאף עליהם היתה עבודת הקדש יריעות וקרסים הנראים בבית קדש הקדשים, והשלישית לבני מררי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתנים נתנים.	נתונים למשא נתונים לשיר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פטרת.	פתיחת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לי כל בכור.	שלי היו הבכורות בקו הדין, שהגנתי עליהם בין בכורי מצרים ולקחתי אותם לי עד שטעו בעגל, ועכשיו ואקח את הלוים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתנה	חמשה פעמים נאמר בני ישראל במקרא זה, להודיע חבתן שנכפלו אזכרותיהן במקרא אחד כמנין חמשה חמשי תורה, וכך ראיתי בבראשית רבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יהיה בבני ישראל נגף.	שלא יצטרכו לגשת אל הקדש, שאם יגשו יהיה נגף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעש משה ואהרן וכל עדת	משה העמידן ואהרן הניפן וישראל סמכו את ידיהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר צוה ה'  כן עשו.	להגיד שבח העושין והנעשה בהן, שאחד מהן לא עכב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זאת אשר ללוים.	שנים פוסלים בהם, ואין המומים פוסלים בהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבן חמש ועשרים.	ובמקום אחר אומר (במדבר ד, ג) מבן שלשים שנה, הא כיצד, מבן עשרים וחמש בא ללמוד הלכות עבודה ולומד חמש שנים, ובן שלשים עובד, מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו בחמש שנים, ששוב אינו רואה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יעבד עוד.	עבודת משא בכתף, אבל חוזר הוא לנעילת שערים ולשיר ולטעון עגלות, וזהו ושרת את אחיו עם אחוהי, כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשמר משמרת.	לחנות סביב לאהל, ולהקים ולהוריד בשעת המסעות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחדש הראשון.	פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד איר, למדת שאין סדר מקדם ומאחר בתורה. ולמה לא פתח בזו, מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במועדו.	אף בשבת. במועדו אף בטמאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ככל חקתיו.	אלו מצות שבגופו, שה תמים זכר בן שנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וככל משפטיו.	אלו מצות שעל גופו ממקום אחר, כגון שבעת ימים למצה ולבעור חמץ. [מצות שבגופו, שה תמים זכר בן שנה. שעל גופו, צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו. שחוץ לגופו, מצה ובעור חמץ] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידבר משה	מה תלמוד לומר, והלא נאמר (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה', אלא כששמע פרשת מועדים מסיני, אמרה להם, וחזר והזהירם בשעת מעשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפני משה ולפני אהרן.	כששניהם יושבין בבית המדרש באו ושאלום. ולא יתכן לומר זה אחר זה, שאם משה לא היה יודע, אהרן מנין לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נגרע.	אמר להם אין קדשים קרבים בטמאה. אמרו לו יזרק הדם עלינו בכהנים טהורים ויאכל הבשר לטהורים. אמר להם עמדו ואשמעה, כתלמיד המבטח לשמוע מפי רבו. אשרי ילוד אשה שכך מבטח, שכל זמן שהיה רוצה היה מדבר עם השכינה. וראויה היתה פרשה זו להאמר על ידי משה כשאר כל התורה כלה, אלא שזכו אלו שתאמר על ידיהן, שמגלגלין זכות על ידי זכאי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	או בדרך רחקה.	נקוד עליו, לומר לא שרחוקה ודאי, אלא שהיה חוץ לאסקפת העזרה כל זמן שחיטה. פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יום טוב, ואין אסור חמץ אלא עמו באכילתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכי יגור אתכם גר ועשה פסח.	יכול כל המתגייר יעשה פסח מיד, תלמוד לומר חקה אחת , אלא כך משמעו, וכי יגור אתכם גר ובא עת לעשות פסח עם חבריו כחקה וכמשפט יעשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המשכן לאהל העדת.	המשכן העשוי להיות אהל ללוחות העדות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יהיה על המשכן.	כמו הוה על המשכן, וכן כל לשון הפרשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העלות הענן.	כתרגומו אסתלקות, וכן ונעלה הענן. ולא יתכן לכתוב ולפי עלות הענן ועלה הענן, שאין זה לשון סלוק אלא צמוח ועליה, כמו (מלכים א' יח, מד) והנה עב קטנה ככף איש עלה מים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על פי ה' יסעו.	שנינו במלאכת המשכן, כיון שהיו ישראל נוסעים היה עמוד הענן מתקפל ונמשך על גבי בני יהודה כמין קורה, תקעו והריעו ותקעו ולא היה מהלך עד שמשה אומר קומה ה', ונסע דגל מחנה יהודה, זו בספרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועל פי ה' יחנו.	כיון שהיו ישראל חונים, עמוד הענן מתמר ועולה ונמשך על גבי בני יהודה כמין סכה, ולא היה נפרש עד שמשה אומר שובה ה' רבבות אלפי ישראל, הוי אומר על פי ה' וביד משה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויש.	כלומר ופעמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ימים מספר.	ימים מועטים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	או ימים.	שנה, כמו (ויקרא כה, כט) ימים תהיה גאלתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשה לך.	שיהיו תוקעין לפניך כמלך, כמו שנאמר (דברים לג, ה) ויהי בישרון מלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למקרא העדה.	כשתרצה לדבר עם הסנהדרין ושאר העם ותקראם לאסף אליך, תקראם על ידי חצוצרות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולמסע את המחנות.	בשעת סלוק מסעות תתקעו בהם לסימן, נמצאת אתה אומר על פי שלשה היו נוסעים, על פי הקדוש ברוך הוא ועל פי משה ועל פי חצוצרות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותקעו בהן.	בשתיהן והוא סימן למקרא העדה, שנאמר ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם באחת יתקעו.	הוא סימן למקרא הנשיאים, שנאמר ונועדו אליך הנשיאים. ואף הן יעידתן אל פתח אהל מועד. ומגזרה שוה הוא בא בספרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותקעתם תרועה.	סימן מסע המחנות תקיעה תרועה ותקיעה, כך הוא נדרש בספרי מן המקראות היתרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובהקהיל את הקהל	לפי שהוא אומר והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות מה מקרא העדה, תוקע בשני כהנים ובשתיהן, שנאמר ותקעו בהן  , אף מסע המחנות בשתיהן, יכול מה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע אף מקרא העדה תוקע ומריע ותוקע, ומעתה אין חלוק בין מקרא העדה למסע את המחנות תלמוד לומר ובהקהיל את הקהל  , למד שאין תרועה למקרא העדה והוא הדין לנשיאים. הרי סימן לשלשתם, מקרא העדה בשתים, ושל נשיאים באחת, וזו וזו אין בהם תרועה, ומסע המחנות בשתים על ידי תרועה ותקיעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובני אהרן יתקעו.	במקראות ובמסעות הללו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על עלתיכם.	בקרבן צבור הכתוב מדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למסעיהם.	כמשפט המפורש למסע דגליהם מי ראשון ומי אחרון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במדבר פארן.	קברות התאוה במדבר פארן היה ושם חנו ממסע זה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והורד המשכן.	כיון שנוסע דגל יהודה נכנסו אהרן ובניו ופרקו את הפרכת וכסו בה את הארון, שנאמר (במדבר ד, ה) ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה, ובני גרשון ובני מררי פורקין המשכן וטוענין אותו בעגלות ונוסעים, והארון וכלי הקדש של משא בני קהת עומדים מכסין ונתונין על המוטות עד שנסע דגל מחנה ראובן, ואחר כך ונסעו הקהתים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נשאי המקדש.	נושאי הדברים המקדשים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקימו את המשכן.	בני גרשון ובני מררי, שהיו קודמים להם מסע שני דגלים, היו מקימין את המשכן, כשהיה הענן שוכן, וסימן החניה נראה בדגל מחנה יהודה והם חונים, ועדין בני קהת באים מאחריהם עם שני דגלים האחרונים, היו בני גרשון ובני מררי מקימין את המשכן, וכשבאים בני קהת מוצאים אותו על מכונו, ומכניסין בו הארון והשלחן והמנורה והמזבחות, וזהו משמעות המקרא והקימו מקימי המשכן אותו עד טרם בואם של בני קהת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאסף לכל המחנות.	תלמוד ירושלמי לפי שהיה שבטו של דן מרבה באכלוסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו. אית מאן [אתיא כמאן] דאמר כתיבה היו מהלכין, ומפיק לה מן (במדבר ב, יז) כאשר יחנו כן יסעו. ואית דאמרי כקורה היו מהלכין ומפיק לה מן מאסף לכל המחנות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלה מסעי.	זה סדר מסעיהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויסעו.	ביום ההוא נסעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חבב.	הוא יתרו, שנאמר (שופטים ד, יא) מבני חבב חותן משה, ומה תלמוד לומר (שמות ב, יח) ותבאנה אל רעואל אביהן, מלמד שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא. ושמות הרבה [ושני שמות] היו לו יתר על שם שיתר פרשה אחת בתורה. חובב על שחבב את התורה וכו' :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נסעים אנחנו אל המקום.	מיד עד שלשה ימים אנו נכנסין לארץ, שבמסע זה הראשון נסעו על מנת להכנס לארץ ישראל, אלא שחטאו במתאוננים. ומפני מה שתף משה עצמו עמהם, שעדין לא נגזרה גזרה עליו וכסבור שהוא נכנס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל ארצי ואל מולדתי.	אם בשביל נכסי, אם בשביל משפחתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל נא תעזב.	אין נא אלא לשון בקשה, שלא יאמרו לא נתגיר יתרו מחבה, סבור היה שיש לגרים חלק בארץ, עכשו שראה שאין להם חלק הניחם והלך לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי על כן ידעת חנתנו במדבר.	כי נאה לך לעשות זאת על אשר ידעת חנותנו במדבר וראית נסים וגבורות שנעשו לנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי על כן ידעת.	כמו על אשר ידעת, כמו (בראשית לח, כו) כי על כן לא נתתיה לשלה בני, כי על כן עברתם (שם יח, ה) , כי על כן באו (שם יט, ח) , כי על כן ראיתי פניך (שם לג, י) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיית לנו לעינים.	לשון עבר כתרגומו. דבר אחר לשון עתיד, כל דבר ודבר שיתעלם מעינינו תהיה מאיר עינינו. דבר אחר שתהא חביב עלינו כגלגל עינינו, שנאמר (דברים י, יט) ואהבתם את הגר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה הטוב ההוא	מה טובה הטיבו לו, אמרו כשהיו ישראל מחלקין את הארץ היה דשנה של יריחו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה והניחוהו מלחלוק, אמרו מי שיבנה בית המקדש בחלקו הוא יטלנו, בין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו ליונדב בן רכב, שנאמר ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים  (שופטים א, טז) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דרך שלשת ימים.	מהלך שלשת ימים הלכו ביום אחד, שהיה הקדוש ברוך הוא חפץ להכניסם לארץ מיד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים.	זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מנחים ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חניה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וענן ה' עליהם יומם.	שבעה עננים כתובים במסעיהם. ארבע מארבע רוחות, ואחד למעלה, ואחד למטה, ואחד לפניהם מנמיך את הגבוה ומגביה את הנמוך והורג נחשים ועקרבים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מן המחנה.	ממקום חניתן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי בנסע הארן.	עשה לו סימניות מלפניו ומלאחריו, לומר שאין זה מקומו. ולמה נכתב כאן, כדי להפסיק בין פרענות לפרענות וכו' כדאיתא בכל כתבי הקדש (שבת קטז, א) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קומה ה'.	לפי שהיה מקדים לפניהם מהלך שלשת ימים, היה משה אומר עמוד והמתן לנו ואל תתרחק יותר במדרש תנחומא בויקהל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפוצו אויביך.	המכנסין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וינסו משנאיך.	אלו הרודפים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משנאיך.	אלו שונאי ישראל, שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם, שנאמר (תהלים פג, ג) ומשנאיך נשאו ראש, ומי הם, על עמך יערימו סוד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שובה ה'.	מנחם תרגמו לשון מרגוע וכן (ישעיה ל, טו) בשובה ונחת תושעון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבבות אלפי ישראל.	מגיד שאין השכינה שורה בישראל פחותים משני אלפים ושתי רבבות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי העם כמתאננים.	אין העם אלא רשעים. וכן הוא אומר (שמות יז, ד) מה אעשה לעם הזה, ואומר (ירמיה יג, י) העם הרע הזה. וכשהם כשרים קרואים עמי, שנאמר (שמות ה) שלח את עמי, (מיכה ו ג) עמי מה עשיתי לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמתאננים.	אין מתאוננים אלא לשון עלילה מבקשים עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום וכן הוא אומר בשמשון (שופטים יד ד) כי תאנה הוא מבקש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רע באזני ה'.	תואנה שהיא רעה באזני ה' שמתכונים שתבא באזניו ויקניט. אמרו אוי לנו כמה לבטנו בדרך הזה שלשה ימים, שלא נחנו מענוי הדרך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחר אפו.	אני הייתי מתכון לטובתכם שתכנסו לארץ מיד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקצה המחנה.	במקצין שבהם לשפלות, אלו ערב רב. רבי שמעון בן מנסיא אומר בקצינים שבהם ובגדולים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצעק העם אל משה.	משל למלך בשר ודם שכעס על בנו והלך הבן אצל אוהבו של אביו ואמר לו צא ובקש עלי מאבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותשקע האש.	שקעה במקומה בארץ שאלו חזרה לאחת הרוחות היתה מקפלת והולכת כל אותו הרוח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והאספסף.	אלו ערב רב שנאספו אליהם בצאתם ממצרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי יאכלנו בשר.	וכי לא היה להם בשר, והלא כבר נאמר (שמות יב, לח) וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר  ואם תאמר אכלום, והלא בכניסתם לארץ נאמר (במדבר לב, א) ומקנה רב היה לבני ראובן  , אלא שמבקשים עלילה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר נאכל במצרים חנם.	אם תאמר שמצריים נותנים להם דגים חנם, והלא כבר נאמר (שמות ה, יח) ותבן לא ינתן לכם, אם תבן לא היו נותנין להם חנם, דגים היו נותנין להם חנם, ומהו אומר חנם, חנם מן המצות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את הקשאים.	אמר ר' שמעון מפני מה המן משתנה לכל דבר חוץ מאלו, מפני שהן קשים למניקות, אומרים לאשה אל תאכלי שום ובצל מפני התינוק. משל למלך וכו' , כדאיתא בספרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקשאים.	הם קוקומברי''ש בלע''ז [מלפפנים] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבטחים.	בורק''ש	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החציר.	כרישין פוריל''ש ותרגומו ית בוציניא וכו' :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל המן עינינו.	מן בשחר מן בערב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והמן כזרע גד.	מי שאמר זה לא אמר זה, ישראל אומרים בלתי אל המן עינינו, והקדוש ברוך הוא הכתיב בתורה והמן כזרע גד  , כלומר ראו באי עולם על מה מתלוננים בני, והמן כך וכך הוא חשוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כזרע גד.	עגול כגדא זרע אליינדר''א [כוסבר] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבדלח.	שם אבן טובה קריסט''ל :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שטו.	אין שיט אלא לשון טיול אישבני''ר בלא עמל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וטחנו ברחים	לא ירד בריחים ולא בקדירה ולא במדוכה אלא משתנה היה טעמו לנטחנין ולנדוכין ולמבשלין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפרור.	קדרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשד השמן.	לחלוח של שמן, כך פרשו דונש. ודומה לו (תהלים לב, ד) נהפך לשדי בחרבוני קיץ. והלמ''ד יסוד, נהפך לחלוחי בחרבוני קיץ. ורבותינו פרשוהו לשון שדים, אך אין ענין שדים אצל שמן. ואי אפשר לומר לשד השמן לשון (דברים לב, טו) וישמן ישורון, שאם כן היה המי''ם נקוד קמ''ץ קטן וטעמו למטה תחת המי''ם, עכשיו שהמי''ם נקוד פת''ח קטן והטעם תחת השי''ן, לשון שמן הוא, והשי''ן הנקודה בקמץ גדול ואינה נקודה בפתח קטן מפני שהוא סוף פסוק. דבר אחר לשד לשון נוטריקון ליש שמן דבש, כעיסה הנלושה בשמן וקטופה בדבש. ותרגום של אונקלוס דמתרגם דליש במשחא, נוטה לפתרונו של דונש, שהעיסה הנלושה בשמן, לחלוחית שמן יש בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכה למשפחתיו.	משפחות משפחות נאספים ובוכים לפרסם תרעמתן בגלוי. ורבותינו אמרו למשפחתיו על עסקי משפחות, על עריות הנאסרות להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תאמר אלי.	שאתה אומר אלי שאהו בחיקך. והיכן אמר לו כן, לך נחה את העם (שמות לב) , ואומר (שם ו) ויצום אל בני ישראל, על מנת שיהיו סוקלים אתכם ומחרפים אתכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על האדמה אשר נשבעת לאבתיו.	אתה אומר לי לשאתם בחיקי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם ככה את עשה לי.	תשש כחו של משה כנקבה כשהראהו הקדוש ברוך הוא הפרענות שהוא עתיד להביא עליהם על זאת. אמר לפניו, אם כן הרגני תחלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואל אראה ברעתי.	ברעתם היה לו לכתוב, אלא שכנה הכתוב. וזה אחד מתקוני סופרים בתורה לכנוי ולתקון הלשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אספה לי.	הרי תשובה לתלנתך שאמרת לא אוכל אנכי לבדי. והזקנים הראשונים היכן היו, והלא אף במצרים ישבו עמהם, שנאמר (שמות ג, טז) לך ואספת את זקני ישראל, אלא באש תבערה מתו. וראויים היו לכך מסיני, דכתיב (שמות כד) ויחזו את האלהים, שנהגו קלות ראש, כנושך פתו ומדבר בפני המלך. וזהו (שם) ויאכלו וישתו, ולא רצה הקדוש ברוך הוא לתן אבלות במתן תורה ופרע להם כאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר ידעת כי הם	אותם שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצרים בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומכים על ידם, שנאמר (שמות ה, יד) ויכו שוטרי בני ישראל, עתה יתמנו בגדלתן כדרך שנצטערו בצרתן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולקחת אתם.	קחם בדברים, אשריכם שנתמניתם פרנסים על בניו של מקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והתיצבו שם עמך.	כדי שיראו ישראל וינהגו בהם גדלה וכבוד ויאמרו חביבין אלה שנכנסו עם משה לשמוע דבור מפי הקב''ה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירדתי.	זו אחת מעשר ירידות הכתובות בתורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודברתי עמך.	ולא עמהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואצלתי.	כתרגומו וארבי, כמו (שמות כד, יא) ואל אצילי בני ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמתי עליהם.	למה משה דומה באותה שעה, לנר שמנח על גבי מנורה והכל מדליקין המנו, ואין אורו חסר כלום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשאו אתך.	התנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם טורח בני, שהם טרחנים וסרבנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תשא אתה לבדך.	הרי תשובה למה שאמרת לא אוכל אנכי לבדי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התקדשו.	הזמינו עצמכם לפרענות, וכן הוא אומר (ירמיה יב, ג) והקדשם ליום הרגה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד חדש ימים.	זו בכשרים שמתמצין על מטותיהן ואחר כך נשמתן יוצאה, וברשעים הוא אומר הבשר עודנו בין שניהם, כך היא שנויה בספרי, אבל במכילתא שנויה חלוף הרשעים אוכלין ומצטערין שלשים יום והכשרים הבשר עודנו בין שניהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד אשר יצא מאפכם.	כתרגומו דתקוצון ביה, יהא דומה לכם כאלו אכלתם ממנו יותר מדאי עד שיוצא ונגעל לחוץ דרך האף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה לכם לזרא.	שתהיו מרחקין אותו יותר ממה שקרבתם. ובדברי רבי משה הדרשן ראיתי שיש לשון שקורין לחרב זרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את ה' אשר בקרבכם.	אם לא שנטעתי שכינתי ביניכם, לא גבה לבבכם לכנס לכל הדברים הללו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שש מאות אלף רגלי.	לא חש למנות את הפרט שלשת אלפים היתרים. ור' משה הדרשן פרש שלא בכו אלא אותן שיצאו ממצרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הצאן ובקר ישחט.	זה אחד מארבעה דברים שהיה רבי עקיבא דורש ואין רבי שמעון דורש כמותו. רבי עקיבא אומר שש מאות אלף רגלי, ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים, הצאן ובקר  , הכל כמשמעו, מי יספיק להם, כענין שנאמר (ויק' כה) ומצא כדי גאלתו. ואיזו קשה, זו או (במ' כ) שמעו נא המרים, אלא לפי שלא אמר ברבים חסך לו הכתוב ולא נפרע ממנו, וזו של מריבה היתה בגלוי, לפיכך לא חסך לו הכתוב. רבי שמעון אומר חס ושלום לא עלתה על דעתו של אותו צדיק כך, מי שכתוב בו (במ' יב) בכל ביתי נאמן הוא, יאמר אין המקום מספיק לנו, אלא כך אמר שש מאות אלף רגלי  ואתה אמרת בשר אתן לחדש ימים, ואחר כך תהרוג אמה גדולה כזו, הצאן ובקר ישחט להם כדי שיהרגו, ותהא אכילה זו מספקתן עד עולם, וכי שבחך הוא זה, אומרים לו לחמור טול כור שעורים ונחתוך ראשך. השיבו הקדוש ברוך הוא ואם לא אתן יאמרו שקצרה ידי, הטוב בעיניך שיד ה' תקצר בעיניהם, יאבדו הם ומאה כיוצא בהם ואל תהי ידי קצרה לפניהם אפלו שעה אחת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עתה תראה היקרך דברי.	רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר אי אפשר לעמוד על התפל, מאחר שאינן מבקשים אלא עלילה לא תספיק להם, סופן לדון אחריך, אם אתה נותן להם בשר בהמה גסה, יאמרו דקה בקשנו, ואם אתה נותן להם דקה, יאמרו גסה בקשנו, חיה ועוף בקשנו, דגים וחגבים בקשנו, אמר לו אם כן יאמרו שקצרה ידי. אמר לפניו הריני הולך ומפיסן. אמר לו עתה תראה היקרך דברי, שלא ישמעו לך. הלך משה לפיסן אמר להם היד ה' תקצר, (תהלים עח, כ) הן הכה צור ויזובו מים  הגם לחם יוכל תת, אמרו פשרה היא זו, אין בו כח למלאת שאלתנו. וזהו שנאמר ויצא משה וידבר אל העם, כיון שלא שמעו לו ויאסף שבעים איש  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יספו.	לא נתנבאו אלא אותו היום לבדו, כך מפורש בספרי, ואונקלוס תרגם ולא פסקין, שלא פסקה נבואה מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישארו שני אנשים.	מאותן שנבחרו. אמרו אין אנו כדאין לגדלה זו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והמה בכתבים.	במבוררים שבהם לסנהדרין, ונכתבו כלם נקובים בשמות, ועל ידי גורל, לפי שהחשבון עולה לשנים עשר שבטים, ששה ששה לכל שבט ושבט חוץ משני שבטים שאין מגיע אליהם אלא חמשה חמשה. אמר משה, אין שבט שומע לי לפחות משבטו זקן אחד. מה עשה, נטל שבעים ושנים פתקין וכתב על שבעים זקן, ועל שנים חלק וברר מכל שבט ושבט ששה, והיו שבעים ושנים. אמר להם טלו פתקיכם מתוך קלפי, מי שעלה בידו זקן, נתקדש, ומי שעלה בידו חלק אמר לו המקום לא חפץ בך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירץ הנער.	יש אומרים גרשום בן משה היה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלאם.	הטל עליהם צרכי צבור והם כלים מאליהם. דבר אחר תנם אל בית הכלא, לפי שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המקנא אתה לי.	הקנאי אתה לי הקנאתי אתה מקנא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לי.	כמו בשבילי. כל לשון קנאה אדם הנותן לב על הדבר או לנקום או לעזור אינפרינמינ''ט בלע''ז אוחז בעבי המשא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאסף משה.	מפתח אהל מועד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל המחנה.	נכנסו איש לאהלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאסף.	לשון כניסה אל הבית, כמו (דברים כב, ב) ואספתו אל תוך ביתך, ואב לכלם (תהלים לט) יצבר ולא ידע מי אספם, מלמד שלא הביא עליהם פרענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגז.	ויפריח, וכן (תהלים צ, י) כי גז חיש, וכן (נחום א, יב) נגזו ועבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויטש.	ויפשוט, כמו (שמואל א' ל, טז) והנה נטשים על פני כל הארץ, (יחזקאל כט, ה) ונטשתיך המדברה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכאמתים.	פורחות בגובה עד שהן כנגד לבו של אדם, כדי שלא יהא טורח באסיפתן לא להגביה ולא לשחות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הממעיט.	מי שאוסף פחות מכלם, העצלים והחגרים, אסף עשרה חמרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישטחו.	עשו אותן משטיחין משטיחין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טרם יכרת.	כתרגומו עד לא פסק. דבר אחר אינו מספיק לפסקו בשניו עד שנשמתו יוצאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותדבר.	אין דבור בכל מקום אלא לשון קשה, וכן הוא אומר (בראשית מב, ל) דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות, ואין אמירה בכל מקום אלא לשון תחנונים, וכן הוא אומר (בראשית יט, ז) ויאמר אל נא אחי תרעו, (במדבר יב, ו) ויאמר שמעו נא דברי, כל נא לשון בקשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותדבר מרים ואהרן.	היא פתחה בדבור תחלה, לפיכך הקדימה הכתוב תחלה, ומנין היתה יודעת מרים שפרש משה מן האשה, רבי נתן אומר, מרים היתה בצד צפורה בשעה שנאמר למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה, כיון ששמעה צפורה, אמרה אוי לנשותיהן של אלו אם הם נזקקים לנבואה שיהיו פורשין מנשותיהן כדרך שפרש בעלי ממני, ומשם ידעה מרים והגידה לאהרן. ומה מרים שלא נתכונה לגנותו, כך נענשה, קל וחמר למספר בגנותו של חברו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האשה הכשית.	מגיד שהכל מודים ביפיה, כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כושית.	בגימטריא יפת מראה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על אדות האשה.	על אודות גרושיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אשה כשית לקח.	מה תלמוד לומר, אלא יש לך אשה נאה ביפיה ואינה נאה במעשיה, במעשיה ולא ביפיה, אבל זאת נאה בכל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרק אך.	עמו לבדו דבר ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלא גם בנו דבר.	ולא פרשנו מדרך ארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ענו.	שפל וסבלן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צאו שלשתכם.	מגיד ששלשתן נקראו בדבור אחד, מה שאי אפשר לפה לומר ולאזן לשמוע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעמוד ענן.	יצא יחידי, שלא כמדת בשר ודם. מלך בשר ודם כשיוצא למלחמה יוצא באכלוסין, וכשיוצא לשלום יוצא במועטים, ומדת הקדוש ברוך הוא יוצא למלחמה יחידי, שנאמר (שמות טו, ג) ה' איש מלחמה, ויוצא לשלום באכלוסין, שנאמר (תהלים סח, יח) רכב אלהים רבתים אלפי שנאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרא אהרן ומרים.	שהיו נמשכין ויוצאין מן החצר לקראת הדבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצאו שניהם.	ומפני מה משכן והפרידן ממשה, לפי שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכלו שלא בפניו, וכן מצינו בנח, שלא בפניו נאמר (בראשית ו, ט) איש צדיק תמים, ובפניו נאמר (בראשית ז, א) כי אתך ראיתי צדיק לפני. דבר אחר שלא ישמע בנזיפתו של אהרן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמעו נא דברי.	אין נא אלא לשון בקשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יהיה נביאכם.	אם יהיו לכם נביאים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה' במראה אליו אתודע.	שכינת שמי אין נגלית עליו באספקלריא המאירה אלא בחלום וחזיון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פה אל פה.	אמרתי לו לפרוש מן האשה. והיכן אמרתי לו, בסיני (דברים ה, כז) לך אמר להם שובו לכם לאהליכם, ואתה פה עמד עמדי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומראה ולא בחידת.	מראה זה מראה דבור, שאני מפרש לו דבורי במראית פנים שבו ואיני סותמו לו בחידות, כענין שנאמר ליחזקאל (יחזקאל יז, ב) חוד חידה  , יכול מראה שכינה, תלמוד לומר (שמות לג, כ) לא תוכל לראות את פני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותמנת ה' יביט.	זה מראה אחורים, כענין שנאמר (שמות לג, כג) וראית את אחרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעבדי במשה.	אינו אומר בעבדי משה, אלא בעבדי במשה, בעבדי אף על פי שאינו משה, במשה אפלו אינו עבדי, כדאי הייתם לירא מפניו, וכל שכן שהוא עבדי ועבד מלך מלך, היה לכם לומר אין המלך אוהבו חנם. ואם תאמרו איני מכיר במעשיו, זו קשה מן הראשונה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחר אף ה' בם וילך.	מאחר שהודיעם סרחונם גזר עליהם נדוי, קל וחמר לבשר ודם שלא יכעס על חברו עד שיודיענו סרחונו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והענן סר.	ואחר כך והנה מרים מצרעת כשלג, משל למלך שאמר לפדגוג, רדה את בני, אבל לא תרדנו עד שאלך מאצלך, שרחמי עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נואלנו.	כתרגומו לשון אויל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל נא תהי.	אחותנו זו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמת.	שהמצורע חשוב כמת, מה מת מטמא בביאה, אף מצורע מטמא בביאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר בצאתו מרחם אמו.	אמנו היה לו לומר, אלא שכנה הכתוב. וכן חצי בשרו, חצי בשרנו היה לו לומר, אלא שכנה הכתוב. מאחר שיצאה מרחם אמנו היא לנו כאלו נאכל חצי בשרנו, כענין שנאמר (בראשית לז, כז) כי אחינו בשרנו הוא. ולפי משמעו אף הוא נראה כן, אין ראוי לאח להניח את אחותו להיות כמת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר בצאתו.	מאחר שיצא זה מרחם אמו של זה שיש כח בידו לעזור ואינו עוזרו, הרי נאכל חצי בשרו, שאחיו בשרו הוא. דבר אחר אל נא תהי כמת, אם אינך רופאה בתפלה, מי מסגירה ומי מטהרה, אני אי אפשר לראותה, שאני קרוב ואין קרוב רואה את הנגעים, וכהן אחר אין בעולם, וזהו אשר בצאתו מרחם אמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל נא רפא נא לה.	בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שהשואל דבר מחברו צריך לומר שנים או שלשה דברי תחנונים ואחר כן יבקש שאלותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפא נא לה.	מפני מה לא האריך משה בתפלה, שלא יהיו ישראל אומרים אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה [דבר אחר שלא יאמרו ישראל בשביל אחותו הוא מאריך בתפלה, אבל בשבילנו אינו מאריך בתפלה] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואביה ירק ירק בפניה.	ואם אביה הראה לה פנים זועפות הלא תכלם שבעת ימים, קל וחמר לשכינה ארבעה עשר יום, אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון, לפיכך אף בנזיפתי תסגר שבעת ימים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואחר תאסף.	אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משלח מחוץ למחנה, וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה לכך כתוב בו אסיפה לשון הכנסה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והעם לא נסע.	זה הכבוד חלק לה המקום בשביל שעה אחת שנתעכבה למשה כשהשלך ליאור, שנאמר (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחק  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלח לך אנשים.	למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלח לך.	לדעתך, אני איני מצוה לך, אם תרצה שלח, לפי שבאו ישראל ואמרו (דברים א, כב) נשלחה אנשים לפנינו, כמה שנאמר (שם) ותקרבון אלי כלכם  , ומשה נמלך בשכינה. אמר אני אמרתי להם שהיא טובה, שנאמר (שמות ג, יז) אעלה אתכם מעני מצרים  , חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים למען לא יירשוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלם אנשים.	כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרא משה להושע	התפלל עליו יה יושיעך מעצת מרגלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עלו זה בנגב.	הוא היה הפסולת של ארץ ישראל, שכן דרך התגרים מראין את הפסולת תחלה ואחר כך מראין את השבח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את הארץ מה היא.	יש ארץ מגדלת גבורים ויש ארץ מגדלת חלשים יש מגדלת אכלוסין ויש ממעטת אכלוסין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החזק הוא הרפה.	סימן מסר להם, אם בפרזים יושבין, חזקים הם שסומכין על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבין, חלשים הם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבמחנים.	תרגומו הבפצחין, כרכין פצוחין ופתוחין מאין חומה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הטובה היא.	במעינות ותהומות טובים ובריאים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היש בה עץ.	אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכורי ענבים.	ימים שהענבים מתבשלין בבכור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממדבר צן עד רחב לבא חמת.	הלכו בגבוליה באורך וברוחב כמין גאם, הלכו רוח גבול דרומית ממקצוע מזרח עד מקצוע מערב, כמו שצוה משה עלו זה בנגב, דרך גבול דרומית מזרחית עד הים, שהים הוא גבול מערבי. ומשם חזרו והלכו כל גבול מערבי על שפת הים עד לבא חמת, שהוא אצל הר ההר במקצוע מערבית צפונית, כמו שמפורש בגבולות הארץ בפרשת אלה מסעי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויבא עד חברון.	כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות, שלא יהא נסת לחבריו להיות בעצתם, וכן הוא אומר (דברים א, לו) ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, וכתיב (שופטים א, כ) ויתנו לכלב את חברון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבע שנים נבנתה.	אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קודם שיבנה את צוען למצרים בנו הגדול, אלא שהיתה מבנה בכל טוב על אחד משבעה בצוען. ובא להודיעך שבחה של ארץ ישראל, שאין לך טרשין בארץ ישראל יותר מחברון, לפיכך הקצוה לקברות מתים, ואין לך מעלה בכל ארצות כמצרים, שנאמר (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים, וצוען היא המעלה שבארץ מצרים ששם מושב המלכים, שנאמר (ישעיה ל, ד) כי היו בצוען שריו, והיתה חברון טובה ממנה שבעה חלקים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זמורה.	שוכת גפן ואשכול של ענבים תלוי בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישאהו במוט בשנים.	ממשמע שנאמר וישאהו במוט איני יודע שהוא בשנים, מה תלמוד לומר בשנים, בשני מוטות. הא כיצד, שמונה נטלו אשכול, אחד נטל תאנה ואחד רמון, יהושע וכלב לא נטלו כלום, לפי שכל עצמם להוציא דבה נתכונו, כשם שפריה משנה כך עמה משנה. ואם חפץ אתה לידע כמה משאוי אחד מהם צא ולמד מאבנים שהקימו בגלגל, (יהושע ד ה) והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו, והקימוה בגלגל. ושקלום רבותינו משקל כל אחת ארבעים סאה. וגמירי, טונא דמדלי אנש על כתפיה, אינו אלא שליש משאוי ממשאוי שמסיעין אותו להרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום.	והלא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה היא, ומהלך אדם בינוני עשרה פרסאות ליום, הרי מהלך ארבעים יום מן המזרח למערב והם הלכו ארכה ורחבה, אלא שגלוי לפני הקדוש ברוך הוא שיגזור עליהם יום לשנה, קצר לפניהם את הדרך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וילכו ויבאו.	מהו וילכו, להקיש הליכתן לביאתן, מה ביאתן בעצה רעה, אף הליכתן בעצה רעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישיבו אתם דבר.	את משה ואת אהרן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זבת חלב ודבש הוא.	כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחלתו, אין מתקים בסופו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בצרות.	לשון חזק, ותרגומו כריכן, לשון בירניות עגלות, ובלשון ארמי כריך. עגול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עמלק יושב	לפי שנכוו בעמלק כבר, הזכירוהו מרגלים כדי ליראם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על יד הירדן.	יד כמשמעו, אצל הירדן, ולא תוכלו לעבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהס כלב.	השתיק את כלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל משה.	לשמוע מה שידבר במשה. צוח ואמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם. השומע היה סבור שבא לספר בגנותו, מתוך שהיה בלבם על משה בשביל דברי המרגלים. שתקו כלם לשמוע גנותו, אמר והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עלה נעלה.	אפלו בשמים והוא אומר עשו סלמות ועלו שם נצליח בכל דבריו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהס.	לשון שתיקה, וכן (זכריה ב, יז) הס כל בשר, (עמוס ו, י) הס כי לא להזכיר. כן דרך בני אדם הרוצה לשתק אגדת אנשים אומר הס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חזק הוא ממנו.	כביכול כלפי מעלה אמרו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אוכלת יושביה.	בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים, והקדוש ברוך הוא עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנשי מדות.	גדולים וגבוהים וצריך לתת להם מדה, כגון גלית (שמואל א' יז, ד) גבהו שש אמות וזרת, וכן (שמואל ב' כא, כ) איש מדון, (ד''ה א' יא, כג) איש מדה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנפילים.	ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכן היינו בעיניהם.	שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ענק.	שמעניקים חמה בקומתן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו מתנו.	הלואי ומתנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתנה ראש.	כתרגומו נמני רישא, נשים עלינו מלך, ורבותינו פרשו לשון עבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל תמרדו.	ושוב ואתם אל תיראו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לחמנו הם.	נאכלם כלחם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סר צלם.	מגנם וחזקם. כשרים שבהם מתו, איוב שהיה מגין עליהם. דבר אחר צלו של מקום סר מעליהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרגום אתם.	את יהושע וכלב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכבוד ה'.	הענן ירד שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד אנה.	עד היכן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ינאצני.	ירגיזוני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכל האתות.	בשביל כל הנסים שעשיתי להם היה להם להאמין שהיכולת בידי לקים הבטחתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואורשנו.	לשון תרוכין. ואם תאמר מה אעשה לשבועת אבות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואעשה אתך לגוי גדול.	שאתה מזרעם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמעו מצרים.	ושמעו את אשר תהרגם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי העלית.	כי משמש בלשון אשר, והם ראו אשר העלית בכחך הגדול אותם מקרבם וכשישמעו שאתה הורגם לא יאמרו שחטאו לך, אלא יאמרו שכנגדם יכלת להלחם אבל כנגד יושבי הארץ לא יכלת להלחם. וזה הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואמרו אל יושב הארץ הזאת.	כמו על יושב הארץ הזאת. ומה יאמרו עליהם, מה שאמור בסוף הענין, מבלתי יכלת ה', בשביל ששמעו כי אתה ה' שוכן בקרבם, ועין בעין אתה ה' נראה להם, והכל בדרך חבה, ולא הכירו בך שנתקה אהבתך מהם עד הנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והמתה את העם הזה כאיש אחד.	פתאום, ומתוך כך יאמרו הגוים אשר שמעו את שמעך  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבלתי יכלת	לפי שיושבי הארץ חזקים וגבורים, ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים, זאת יאמרו על יושב הארץ הזאת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבלתי יכלת.	מתוך שלא היה יכלת בידו להביאם שחטם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יכלת.	שם דבר הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יגדל נא כח ה'.	לעשות דבורך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר דברת לאמר.	ומהו הדבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה' ארך אפים.	לצדיקים ולרשעים. כשעלה משה למרום מצאו משה להקדוש ברוך הוא שהיה יושב וכותב ה' ארך אפים. אמר לו לצדיקים. אמר לו הקדוש ברוך הוא אף לרשעים. אמר לו רשעים יאבדו. אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שתצטרך לדבר. כשחטאו ישראל בעגל ובמרגלים התפלל משה לפניו בארך אפים, אמר לו הקב''ה והלא אמרת לי לצדיקים. אמר לו והלא אמרת לי אף לרשעים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונקה.	לשבים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ינקה.	לשאינן שבים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כדברך.	בשביל מה שאמרת פן יאמרו מבלתי יכלת ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואולם.	כמו אבל זאת אעשה להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חי אני.	לשון שבועה. כשם שאני חי וכבודי ימלא את כל הארץ, כך אקים להם, כי כל האנשים הרואים  אם יראו את הארץ. הרי זה מקרא מסורס, חי אני כי כל האנשים אם יראו את הארץ וכבודי ימלא את כל הארץ, שלא יתחלל שמי במגפה הזאת לומר מבלתי יכלת ה' להביאם, שלא אמיתם פתאום כאיש אחד אלא באחור ארבעים שנה מעט מעט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וינסו.	כמשמעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זה עשר פעמים.	שנים בים שנים במן ושנים בשלו וכו' , כדאיתא במסכת ערכין (טו, א) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יראו.	לא יראו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יראוה.	לא יראו את הארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רוח אחרת.	שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, למרגלים אמר, אני עמכם בעצה, ובלבו היה לומר האמת ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר (לעיל יג, ל) ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם, זהו שנאמר בספר (יהושע יד, ז) ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי, ולא כאשר עם פי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וימלא אחרי.	וימלא את לבו אחרי וזה מקרא קצר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר בא שמה.	חברון תנתן לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יורשנה.	כתרגומו יתרכינה, יורישו את הענקים ואת העם אשר בה, ואין לתרגמו יירתינה, אלא במקום יירשנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והעמלקי	אם תלכו שם יהרגו אתכם, מאחר שאיני עמכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחר פנו.	לאחוריכם וסעו לכם  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעדה הרעה	אלו המרגלים, מכאן לעדה שהיא עשרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר המה מלינים.	את ישראל עלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים.	המרגלים מלינים אותם עלי שמעתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא  כן אעשה.	כביכול איני חי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר דברתם.	שבקשתם ממני או במדבר הזה לו מתנו (פסוק ב) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל פקדיכם לכל מספרכם.	כל הנמנה לכל מספר, שאתם נמנין בו, כגון לצאת ולבא לצבא ולתת שקלים, כל המנויים לכל אותן מספרות ימותו, ואלו הן מבן כ' שנה , להוציא שבטו של לוי שאין פקודיהם מבן עשרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופגריכם אתם.	כתרגומו לפי שדבר על הבנים להכניסם לארץ ובקש לומר ואתם תמותו, נופל לשון זה כאן לומר אתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשאו את זנותיכם.	כתרגומו ויקבלון ית חוביכון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את תנואתי.	שהניאותם את לבבכם מאחרי. תנואה לשון הסרה, כמו (במדבר ל, ו) כי הניא אביה אתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישבו וילינו עליו.	וכששבו מתור הארץ הרעימו עליו את כל העדה בהוצאת דבה אותם אנשים וימותו. כל הוצאת דבה לשון חנוך דברים, שמלקיחים לשונם לאדם לדבר בו, כמו (שה''ש ז, י) דובב שפתי ישנים. וישנה לטובה וישנה לרעה, לכך נאמר כאן מוצאי דבת הארץ רעה, שיש דבה שהיא טובה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במגפה לפני ה'.	באותה מיתה ההגונה להם מדה כנגד מדה. הם חטאו בלשון, ונשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם, לכך נאמר במגפה ולא במגפה, וזהו לפני ה', באותה הראויה להם על פי מדותיו של הקדוש ברוך הוא, שהוא מודד מדה כנגד מדה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהושע וכלב חיו	מה תלמוד לומר חיו מן האנשים ההם, אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל ראש ההר.	והוא הדרך העולה לארץ ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הננו ועלינו אל המקום.	לארץ ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר אמר ה'.	לתתה לנו שם נעלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי חטאנו.	על אשר אמרנו הלא טוב לנו שוב מצרימה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוא לא תצלח.	זו שאתם עושין לא תצלח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי על כן שבתם.	כלומר כי זאת תבא לכם על אשר שבתם  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעפלו.	לשון חוזק וכן (חבקוק ב, ד) הנה עפלה. אינגרי''ש בלע''ז [עזי רוח] לשון עזות, וכן (מיכה ד, ח) עפל בת ציון, (ישעיה לב, יד) עפל ובחן. ומדרש תנחומא מפרשו לשון אופל, הלכו חשכים שלא ברשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויכתום.	כמו (דברים ט, כא) ואכת אתו טחון, מכה אחר מכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד החרמה.	שם המקום נקרא על שם המאורע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תבאו.	בשר להם שיכנסו לארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועשיתם אשה.	אין זה צווי אלא כשתבאו שם ותעלה על לבבכם לעשות אשה לה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריח ניחח.	שיהיה נחת רוח לפני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפלא נדר או בנדבה	או שתעשו האשה בשביל חובת מועדיכם שחייבתי אתכם לעשות במועד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקריב המקריב.	תקריבו נסכים ומנחה לכל בהמה המנחה כליל, והשמן נבלל בתוכה, והיין לספלים, כמו ששנינו במסכת סכה (סוכה מח, א) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכבש האחד.	על כל האמור למעלה הוא מוסב על המנחה ועל השמן ועל היין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	או לאיל.	ואם איל הוא. ורבותינו דרשו או לרבות את הפלגס לנסכי איל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשה ריח.	אינו מוסב אלא על המנחה והשמן, אבל היין אינו אשה, שאינו נתן על האש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	או לשה.	בין שהוא בכבשים בין שהוא בעזים כבש ושה קרוים בתוך שנתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמספר אשר תעשו.	כמספר הבהמות אשר תקריבו לקרבן, ככה תעשו נסכים לכל אחד מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמספרם.	של בהמות מספרם של נסכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ככם כגר.	כמותכם כן גר וכן דרך לשון עברית, (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים, כן ארץ מצרים, (מ''א כב, ד) כמוני כמוך כעמי כעמך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בבאכם אל הארץ.	משנה ביאה זו מכל ביאות שבתורה, שבכלן נאמר כי תבא, כי תבאו, לפיכך כלן למדות זו מזו וכיון שפרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא לאחר ירשה וישיבה, אף כלן כן, אבל זו נאמר בה בבאכם, משנכנסו בה ואכלו מלחמה נתחיבו בחלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראשית ערסתכם.	כשתלושו כדי עיסתכם שאתם רגילין ללוש במדבר. וכמה היא, (שמות טז, טז) וימדו בעמר עמר לגלגלת, תרימו מראשיתה, כלומר קודם שתאכלו ממנה, ראשית תלקח חלה אחת תרומה לשם ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חלה.	טורטי''ל בלע''ז [עוגה] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כתרומת גרן.	שלא נאמר בה שעור ולא כתרומת מעשר שנאמר בה שעור, אבל חכמים נתנו שעור, לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה, ולנחתום אחד מארבעים ושמונה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מראשית ערסתיכם.	למה נאמר, לפי שנאמר ראשית עריסותיכם, שומע אני ראשונה שבעיסות, תלמוד לומר מראשית, מקצתה ולא כלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תתנו לה' תרומה.	לפי שלא שמענו שעור לחלה, נאמר תתנו, שיהא בה כדי נתינה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכי תשגו ולא תעשו.	עבודה זרה היתה בכלל כל המצות שהצבור מביאין עליהן פר, והרי הכתוב מוציאה כאן מכללן לדון בפר לעולה ושעיר לחטאת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכי תשגו	בעבודה זרה הכתוב מדבר, או אינו אלא באחת מכל המצות, תלמוד לומר את כל המצות האלה, מצוה אחת שהיא ככל המצות, מה העובר על כל המצות פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים, אף מצוה זו פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים ואיזו, זו עבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר דבר ה' אל משה.	אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, (תהלים סב, יב) אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את כל אשר צוה	מגיד שכל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כלה ובכל מה שנתנבאו הנביאים, שנאמר למן היום אשר צוה ה' והלאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מעיני העדה נעשתה לשגגה.	אם מעיני העדה נעשתה עברה זו על ידי שוגג, כגון ששגגו והורו על אחת מן העבודות שהיא מתרת לעבוד עבודה זרה בכך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לחטת.	חסר א' שאינו כשאר חטאות, שכל חטאות שבתורה הבאות עם עולה החטאת קודמת לעולה, שנאמר (ויקרא ה, י) ואת השני יעשה עולה, וזו עולה קודמת לחטאת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הביאו את קרבנם אשה לה'.	זה האמור בפרשה הוא פר העולה שנאמר אשה לה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחטאתם.	זה השעיר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תחטא בשגגה.	בעבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עז בת שנתה.	שאר עברות יחיד מביא כשבה או שעירה ובזו קבע לה שעירה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מגדף.	מחרף, כמו (יחזקאל ה, טו) והיתה חרפה וגדופה, (ישעיה לז, ו) אשר גדפו נערי מלך אשור. עוד דרשו רבותינו מכאן למברך את השם שהוא בכרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דבר ה'.	אזהרת עבודה זרה מפי הגבורה, והשאר מפי משה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עונה בה.	בזמן שעונה בה שלא עשה תשובה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו.	בגנותן של ישראל דבר הכתוב, שלא שמרו אלא שבת ראשונה, ובשניה בא זה וחללה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המצאים אתו מקושש.	שהתרו בו ולא הניח מלקושש אף משמצאוהו והתרו בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא פרש מה יעשה לו.	לא היו יודעים באיזו מיתה ימות, אבל יודעים היו שהמחלל שבת במיתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רגום.	כמו עשה פיישנ''ט בלע''ז וכן הלוך אלנ''ט וכן זכור ושמור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויציאו אתו.	מכאן שבית הסקילה חוץ ורחוק מבית דין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועשו להם ציצת.	על שם הפתילים התלויים בה, כמו (יחזקאל ח, ג) ויקחני בציצית ראשי. דבר אחר ציצית על שם וראיתם אתו, כמו (שה''ש ב, ט) מציץ מן החרכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על כנפי בגדיהם.	כנגד (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים. על ארבע כנפות ולא בעלת שלש ולא בעלת חמש, כנגד ארבע לשונות של גאלה שנאמר במצרים (שמות ו) והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פתיל תכלת.	על שם שכול בכורות. תרגומו של שכול תכלא. ומכתם היתה בלילה וכן צבע התכלת דומה לצבע רקיע המשחיר לעת ערב. ושמונה חוטים שבה, כנגד שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכלת.	צבע ירוק של חלזון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזכרתם את כל מצות ה'.	שמנין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי''ג:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תתורו אחרי לבבכם.	כמו (לעיל יג, כה) מתור הארץ. הלב והעינים הם מרגלים לגוף ומסרסרים לו את העברות, העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העברות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקח קרח.	פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן יצהר בן קהת בן לוי.	ולא הזכיר בן יעקב, שבקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על מחלקתם, שנאמר (בראשית מט, ו) בקהלם אל תחד כבדי. והיכן נזכר שמו על קרח, בהתיחסם על הדוכן בדברי הימים, שנאמר (ד''ה א' ו, כב. כג) בן אביאסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודתן ואבירם.	בשביל שהיה שבט ראובן שרוי בחניתם תימנה, שכן לקהת ובניו החונים תימנה, נשתתפו עם קרח במחלקתו, אוי לרשע אוי לשכנו. ומה ראה קרח לחלוק עם משה, נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עזיאל שמנהו משה נשיא על בני קהת על פי הדבור. אמר קרח, אחי אבא ארבעה היו, שנאמר (שמות ו, יח) ובני קהת  עמרם הבכור נטלו שני בניו גדלה, אחד מלך ואחד כהן גדול, מי ראוי לטול את השניה, לא אני שאני בן יצהר שהוא שני לעמרם, והוא מנה נשיא את בן אחיו הקטן מכלם, הריני חולק עליו ומבטל את דבריו. מה עשה, עמד וכנס מאתים חמשים ראשי סנהדראות, רבן משבט ראובן שכניו, והם אליצור בן שדיאור וחבריו וכיוצא בו, שנאמר נשיאי עדה קראי מועד, ולהלן הוא אומר (במדבר א, טז) אלה קרואי העדה, והלבישן טליתות שכלן תכלת. באו ועמדו לפני משה. אמרו לו טלית שכלה של תכלת חיבת בציצית או פטורה. אמר להם חיבת. התחילו לשחק עליו, אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה, זו שכלה תכלת לא תפטור את עצמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני ראובן.	דתן ואבירם ואון בן פלת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב לכם.	הרבה יותר מדאי לקחתם לעצמכם גדלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלם קדשים.	כלם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומדוע תתנשאו.	אם לקחת אתה מלכות לא היה לך לברר לאחיך כהנה, לא אתם לבדכם שמעתם בסיני אנכי ה' אלהיך (שמות כ, ב) , כל העדה שמעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפל על פניו.	מפני המחלקת, שכבר זה בידם סרחון רביעי, חטאו בעגל (שמות לב, יא) ויחל משה, במתאוננים (במדבר יא, יב) ויתפלל משה, במרגלים (שם יד, יג) ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים, במחלקתו של קרח נתרשלו ידיו. משל לבן מלך שסרח על אביו ופייס עליו אוהבו פעם ושתים ושלש, כשסרח רביעית נתרשלו ידי האוהב ההוא. אמר עד מתי אטריח על המלך, שמא לא יקבל עוד ממני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקר וידע	עתה עת שכרות הוא לנו ולא נכון להראות לפניו והוא היה מתכון לדחותם שמא יחזרו בהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקר וידע ה' את אשר לו.	לעבודת לויה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת הקדוש.	לכהנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקריב.	אותם אליו. והתרגום מוכיח כן ויקריב לקדמוהי יקריב לשמושיה. ומדרשו בקר, אמר לו משה, גבולות חלק הקדוש ברוך הוא בעולמו, יכולים אתם להפוך בקר לערב, כן תוכלו לבטל את זו, שנאמר (בראשית א, ה. ז) ויהי ערב ויהי בקר ויבדל, כך (דה''א כג, יג) ויבדל אהרן להקדישו  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זאת עשו קחו לכם מחתות.	מה ראה לומר להם כך, אמר להם בדרכי הגוים יש נמוסים הרבה וכומרים הרבה ואין כלם מתקבצים בבית אחד, אנו אין לנו אלא ה' אחד, ארון אחד ותורה אחת ומזבח אחד וכהן גדול אחד ואתם מאתים וחמשים איש מבקשים כהנה גדולה, אף אני רוצה בכך, הא לכם תשמיש חביב מכל, היא הקטרת החביבה מכל הקרבנות וסם המות נתון בתוכו שבו נשרפו נדב ואביהוא, לפיכך התרה בהם והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש, כבר הוא בקדשתו. וכי אין אנו יודעים שמי שיבחר הוא הקדוש, אלא אמר להם משה הריני אומר לכם שלא תתחיבו, מי שיבחר בו יצא חי, וכלכם אובדים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחתות.	כלים שחותין בהם גחלים ויש להם בית יד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב לכם בני לוי.	דבר גדול אמרתי לכם. ולא טפשים היו שכך התרה בהם וקבלו עליהם לקרב, אלא הם חטאו על נפשותם, שנאמר את מחתות החטאים האלה בנפשתם. וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה, עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן. אמר בשבילו אני נמלט, ועשרים וארבע משמרות עומדות לבני בניו כלם מתנבאים ברוח הקדש, שנאמר (ד''ה א' כה, ה) כל אלה בנים להימן, אמר אפשר כל הגדלה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אדום, לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה, ששמע מפי משה שכלם אובדים ואחד נמלט. אשר יבחר ה' הוא הקדוש, טעה ותלה בעצמו, ולא ראה יפה, לפי שבניו עשו תשובה, ומשה היה רואה. תנחומא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי.	התחיל לדבר עמו דברים רכים, כיון שראהו קשה ערף, אמר עד שלא ישתתפו שאר השבטים ויאבדו עמו, אדבר גם אל כלם, התחיל לזרז בהם שמעו נא בני לוי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולעמד לפני העדה.	לשיר על הדוכן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרב אתך.	לאותו שרות שהרחיק ממנו שאר עדת ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישלח משה	מכאן שאין מחזיקין במחלוקת, שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא נעלה.	פיהם הכשילם, שאין להם אלא ירידה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותתן לנו.	הדבר מוסב על לא האמור למעלה, כלומר לא הביאותנו ולא נתת לנו נחלת שדה וכרם, אמרת לנו (שמות ג, יז) אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ  , משם הוצאתנו ולא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו, אלא גזרת עלינו להמיתנו במדבר, שאמרת לנו (במדבר יד, כט) במדבר הזה יפלו פגריכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העיני האנשים ההם תנקר	אפלו אתה שולח לנקר את עינינו אם לא נעלה אליך, לא נעלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האנשים ההם.	כאדם התולה קללתו בחברו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחר למשה מאד.	נצטער עד למאד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל תפן אל מנחתם.	לפי פשוטו הקטרת שהם מקריבים לפניך מחר אל תפן אליהם. והמדרש אומר יודע אני שיש להם חלק בתמידי צבור, אף חלקם לא יקבל לפניך לרצון, תניחנו האש ולא תאכלנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא חמור אחד מהם נשאתי.	לא חמורו של אחד מהם נטלתי. אפלו כשהלכתי ממדין למצרים והרכבתי את אשתי ואת בני על החמור, והיה לי לטול אותו החמור משלהם, לא נטלתי אלא משלי. ותרגום אנקלוס, שחרית, לשון ארמי, כך נקראת אנגריא של מלך שחוור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והם.	עדתך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקרבתם  איש מחתתו.	החמשים ומאתים איש שבכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקהל עליהם קרח.	בדברי ליצנות. כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד, איני מקפיד אלא בשביל כלכם. אלו באין ונוטלין כל הגדלות, לו המלכות ולאחיו הכהנה, עד שנתפתו כלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא כבוד ה'.	בא בעמוד ענן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל אלהי הרוחת.	יודע מחשבות. אין מדתך כמדת בשר ודם, מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא, לפיכך כשהוא כועס נפרע מכלם, אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האיש אחד.	הוא החוטא ואתה על כל העדה תקצוף. אמר הקדוש ברוך הוא יפה אמרת, אני יודע ומודיע מי חטא ומי לא חטא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העלו	כתרגומו הסתלקו מסביבות משכן קרח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקם משה.	כסבור שישאו לו פנים ולא עשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יצאו נצבים.	בקומה זקופה לחרף ולגדף, כמו (שמואל א' יז, טז) ויתיצב ארבעים יום דגלית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשיהם ובניהם וטפם.	בא וראה כמה קשה המחלוקת, שהרי בית דין של מטה אין עונשין אלא עד שיביא שתי שערות, ובית דין של מעלה עד עשרים שנה, וכאן אבדו אף יונקי שדים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעשות את כל המעשים האלה.	שעשיתי על פי הדבור לתת לאהרן כהנה גדולה ובניו סגני כהנה ואליצפן נשיא הקהתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ה' שלחני.	אלא אני עשיתי הכל מדעתי ובדין הוא חולק עלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם בריאה.	חדשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יברא ה'.	להמית אותם במיתה שלא מת בה אדם עד הנה, ומה היא הבריאה, ופצתה האדמה את פיה ותבלעם, אז וידעתם כי נאצו הם את ה', ואני מפי הגבורה אמרתי. ורבותינו פרשו אם בריאה. פה לארץ מששת ימי בראשית מוטב, ואם לאו יברא ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נסו לקולם.	בשביל הקול היוצא על בליעתן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת האש.	שבתוך המחתות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זרה הלאה.	לארץ מעל המחתות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי קדשו.	המחתות ואסורין בהנאה, שהרי עשאום כלי שרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החטאים האלה בנפשתם.	שנעשו פושעים בנפשתם, שנחלקו על הקדוש ברוך הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רקעי.	רדידין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פחים.	טסין מרדדין טינבי''ש בלע''ז :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צפוי למזבח.	למזבח הנחשת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהיו לאות.	לזכרון, שיאמרו אלו היו מאותן שנחלקו על הכהנה ונשרפו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירקעום.	אטינבירנ ''ט בלע ''ז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יהיה כקרח.	כדי שלא יהיה כקרח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר דבר ה' ביד משה לו.	כמו עליו, על אהרן דבר אל משה, שיהיה הוא ובניו כהנים, לפיכך לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן  , וכן כל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור פתרונם כמו על. ומדרשו על קרח. ומהו ביד משה ולא כתב אל משה, רמז לחולקים על הכהנה שלוקין בצרעת, כמו שלקה משה בידו שנאמר (שמות ד, ו) ויוציאה והנה ידו מצרעת כשלג, ועל כן לקה עזיה בצרעת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכפר עליהם.	רז זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע, שהקטרת עוצר המגפה כדאיתא במסכת שבת (שבת פט א) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעמד בין המתים	אחז את המלאך והעמידו על כרחו. אמר לו המלאך הנח לי לעשות שליחותי. אמר לו משה צוני לעכב על ידך. אמר לו אני שלוחו של מקום ואתה שלוחו של משה. אמר לו אין משה אומר כלום מלבו אלא מפי הגבורה, אם אין אתה מאמין הרי הקדוש ברוך הוא ומשה אל פתח אהל מועד בא עמי ושאל. וזהו שנאמר וישב אהרן אל משה. דבר אחר למה בקטרת, לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטרת לומר סם המות הוא, על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש, אמר הקדוש ברוך הוא תראו שעוצר מגפה הוא, והחטא הוא הממית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי מטה אחד.	אף על פי שחלקתים לשתי משפחות משפחת כהנה לבד ולויה לבד מכל מקום שבט אחד הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והשכתי.	כמו וישכו המים (בראשית ח, א) , וחמת המלך שככה: (אסתר ז, י) כא	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתוך מטותם.	הניחו באמצע, שלא יאמרו מפני שהניחו בצד שכינה פרח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצא פרח.	כמשמעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגמל שקדים.	כשהכר הפרי הכר שהן שקדים, לשון (בראשית כא, ח) ויגדל הילד ויגמל, ולשון זה מצוי בפרי האילן, כמו (ישעיה יח, ה) ובסר גמל יהיה נצה. ולמה שקדים, הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפרות, אף המעורר על הכהנה פרענותו ממהרת לבא, כמו שמצינו בעזיה (ד''ה ב' כו, יט) והצרעת זרחה במצחו. ותרגומו וכפית שגדין, כמין אשכול שקדים יחד כפותים זה על זה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למשמרת לאות.	לזכרון שבחרתי באהרן הכהן ולא ילונו עוד על הכהנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותכל תלונתם.	כמו ותכלה תלונתם, לשון שם מפעל יחיד לנקבה כמו תלנתם מורמורי''ץ בלע''ז [תלנות] ויש חלוק בין תלנותם לתלנתם, תלנתם תלנה אחת, תלנותם שם דבר בלשון יחיד, ואפלו הם תלנות הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הקרב הקרב	אין אנו יכולין להיות זהירין בכך, כלנו רשאין להכנס לחצר אהל מועד ואחד שיקריב עצמו יותר מחברו ויכנס לתוך אהל מועד ימות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תמנו לגוע.	שמא הפקרנו למיתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר ה' אל אהרן.	למשה אמר שיאמר לאהרן להזהירו על תקנת ישראל שלא יכנסו למקדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתה ובניך ובית אביך.	הם בני קהת אבי עמרם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תשאו את עון המקדש.	עליכם אני מטיל ענש הזרים שיחטאו בעסקי הדברים המקדשים המסורים לכם הוא האהל והארון והשלחן וכלי הקדש אתם תשבו ותזהירו על כל זר הבא לגע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתה ובניך.	הכהנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תשאו את עון כהנתכם.	שאינה מסורה ללוים ותזהירו הלוים השוגגים שלא יגעו אליכם בעבודתכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגם את אחיך.	בני גרשון ובני מררי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וילוו.	ויתחברו אליכם להזהיר גם את הזרים מלקרב אליהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישרתוך.	בשמירת השערים ולמנות מהם גזברין ואמרכלין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזר לא יקרב אליכם.	אתכם אני מזהיר על כך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יהיה עוד קצף.	כמו שהיה כבר, שנאמר (במדבר יז, יא) כי יצא הקצף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכם מתנה נתנים.	יכול לעבודתכם של הדיוט, תלמוד לומר לה', כמו שמפורש למעלה, לשמור משמרת גזברין ואמרכלין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עבדת מתנה.	במתנה נתתיה לכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואני הנה נתתי לך.	בשמחה. לשון שמחה הוא זה, כמו (שמות ד, יד) הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו, משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין. בא אחד וערער על השדה. אמר לו המלך כל מי שירצה יבא ויערער לנגדך, הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין, אף כאן לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהנה, בא הכתוב ונתן לו עשרים וארבע מתנות כהנה בברית מלח עולם, ולכך נסמכה פרשה זו לכאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משמרת תרומתי.	שאתה צריך לשמרן בטהרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מן האש.	לאחר הקטרת האשים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל קרבנם.	כגון זבחי שלמי צבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנחתם חטאתם ואשמם.	כמשמעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר ישיבו לי.	זה גזל הגר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקדש הקדשים תאכלנו	למד על קדשי קדשים שאין נאכלין אלא בעזרה ולזכרי כהנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרומת מתנם.	המורם מן התודה ומהשלמים ואיל נזיר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכל תנופת.	שהרי אלו טעונין תנופה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל טהור.	ולא טמאים. דבר אחר כל טהור לרבות אשתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראשיתם.	היא תרומה גדולה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כחזה התנופה וכשוק הימין.	של שלמים שנאכלים לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם לשני ימים ולילה אחד, אף הבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לך יהיה.	בא רבי עקיבא ולמד הוסיף לך הכתוב הויה אחרת, שלא תאמר כחזה ושוק של תודה, שאינו נאכל אלא ליום ולילה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל תרומת הקדשים.	מחבתה של פרשה זו כללה בתחלה וכללה בסוף ופרט באמצע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברית מלח עולם.	כרת ברית עם אהרן בדבר הבריא ומתקיים ומבריא את אחרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברית מלח.	כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחלק לא יהיה לך בתוכם.	אף בבזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר ירימו לה' תרומה.	הכתוב קראו תרומה עד שיפריש ממנו תרומת מעשר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן.	תרומת מעשר שלכם אסורה לזרים ולטמאים וחייבין עליה מיתה וחמש כתרומה גדולה שנקראת ראשית דגן מן הגרן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכמלאה מן היקב.	כתרומת תירוש ויצהר הנטלת מן היקבים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלאה.	לשון בשול תבואה שנתמלאת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יקב.	הוא הבור שלפני הגת שהיין יורד לתוכו. וכל לשון יקב חפירת קרקע הוא, וכן (זכריה יד, י) יקבי המלך, הוא ים אוקיינוס חפירה שחפר מלכו של עולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כן תרימו גם אתם.	כמו שישראל מרימים מגרנם ומיקביהם תרימו גם אתם ממעשר שלכם, כי הוא נחלתכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת ה'.	בתרומה גדולה הכתוב מדבר, שאם הקדים לוי את הכהן בכרי וקבל מעשרותיו קודם שיטול כהן תרומה גדולה מן הכרי, צריך להפריש הלוי מן המעשר תחלה אחד מחמשים לתרומה גדולה, ויחזור ויפריש תרומת מעשר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהרימכם את חלבו ממנו.	לאחר שתרימו תרומת מעשר ממנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונחשב.	המותר ללוים חלין גמורין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כתבואת גרן.	לישראל, שלא תאמר הואיל וקראו הכתוב תרומה שנאמר כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה, יכול יהא כלו אסור, תלמוד לומר ונחשב ללוים כתבואת גרן, מה של ישראל חלין, אף של לוי חלין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכל מקום.	אפלו בבית הקברות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תשאו עליו חטא	הא אם לא תרימו תשאו חטא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זאת חקת התורה.	לפי שהשטן ואמות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזרה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקחו אליך.	לעולם היא נקראת על שמך, פרה שעשה משה במדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אדמה תמימה.	שתהא תמימה באדמימות, שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פרה אדמה.	משל לבן שפחה שטנף פלטין של מלך. אמרו תבא אמו ותקנח הצואה, כך תבא פרה ותכפר על העגל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אדמה.	על שם (ישעיה א, יח) אם יאדימו כתולע, שהחטא קרוי אדום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמימה.	על שם ישראל שהיו תמימים ונעשו בו בעלי מומין, תבא זו ותכפר עליהם ויחזרו לתמותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא עלה עליה על.	כשם שפרקו מעליהם עול שמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלעזר.	מצותה בסגן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושחט אתה לפניו.	זר שוחט ואלעזר רואה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל אלעזר הכהן.	כשם שנקהלו על אהרן, שהוא כהן, לעשות העגל. ולפי שאהרן עשה את העגל לא נעשית עבודה זו על ידו, שאין קטיגור נעשה סניגור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל נכח פני אהל מועד.	עומד במזרחו של ירושלים ומתכון ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושרף את הפרה.	כשם שנשרף העגל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עץ ארז ואזוב ושני תולעת.	שלשה מינין הללו כנגד שלשת אלפי איש שנפלו בעגל. וארז הוא הגבוה מכל האילנות ואזוב נמוך מכלם, סימן שהגבוה שנתגאה וחטא, ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת ויתכפר לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וטמא הכהן עד הערב.	סרסהו ודרשהו וטמא עד הערב ואחר יבוא אל המחנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והניח מחוץ למחנה.	לשלשה חלקים מחלקה, אחד נתן בהר המשחה, ואחד מתחלק לכל המשמרות, ואחד נתן בחיל. זה של משמרות היה חוץ לעזרה לטול ממנו בני העירות וכל הצריכין להטהר, וזה שבהר המשחה כהנים גדולים לפרות אחרות מקדשין המנו, וזה שבחיל נתון למשמרת מגזרת הכתוב, שנאמר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למי נדה.	למי הזיה, כמו (איכה ג, נג) וידו אבן בי, (זכריה ב, ד) לידות את קרנות הגוים, לשון זריקה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הוא יתחטא בו.	באפר הזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במת בנפש.	ואי זה מת, של נפש האדם, להוציא נפש בהמה, שאין טמאתה צריכה הזאה. דבר אחר בנפש זו רביעית דם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את משכן ה' טמא.	אם נכנס לעזרה אפלו בטבילה בלא הזאת שלישי ושביעי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עוד טמאתו בו.	אף על פי שטבל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הבא אל האהל.	בעוד שהמת בתוכו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל כלי פתוח.	בכלי חרס הכתוב מדבר, שאין מקבל טמאה מגבו אלא מתוכו, לפיכך אם אין מגופת צמידתו פתולה עליו יפה בחבור, טמא הוא, הא אם יש צמיד פתיל עליו טהור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פתיל.	לשון מחבר בלשון עברי, וכן (בראשית ל, ח) נפתולי אלהים נפתלתי, נתחברתי עם אחותי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על פני השדה.	רבותינו דרשו לרבות גולל ודופק. ופשוטו על פני השדה, שאין שם אהל, מטמא המת שם בנגיעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחטאו ביום השביעי.	הוא גמר טהרתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואיש אשר יטמא	אם נאמר מקדש למה נאמר משכן וכו' כדאיתא בשבועות (דף טז ב) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומזה מי הנדה.	רבותינו אמרו שהמזה טהור, וזה בא ללמד שהנושא מי חטאת טמא טמאה חמורה לטמא בגדים שעליו, מה שאין כן בנוגע. וזה שהוציאו בלשון מזה, לומר לך, שאינן מטמאין עד שיהא בהן שעור הזאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנגע  יטמא.	ואין טעון כבוס בגדים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל אשר יגע בו.	הטמא הזה שנטמא במת יטמא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנפש הנגעת.	בו בטמא מת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תטמא עד הערב.	מכאן למדנו שהמת אבי אבות הטמאה והנוגע בו אב הטמאה ומטמא אדם, זהו פרושה לפי משמעה והלכותיה: ומדרש אגדה העתקתי מיסודו שלר' משה הדרשן וזהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותמת שם מרים.	למה נסמכה פרשת מיתת מרים לפרשת פרה אדמה, לומר לך מה קרבנות מכפרין אף מיתת צדיקים מכפרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא היה מים לעדה.	מכאן שכל ארבעים שנה היה להם הבאר בזכות מרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולו גוענו.	הלואי שגוענו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בגוע אחינו.	במיתת אחינו בדבר, למד שמיתת צמא מגנה ממנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בגוע.	שם דבר הוא, כמו במיתת אחינו, ולא יתכן לפרשו כשמתו אחינו, שאם כן היה לו להנקד בגוע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת בעירם.	מכאן שחס הקדוש ברוך הוא על ממונם של ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקהלו	זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המן הסלע הזה נוציא.	לפי שלא היו מכירין אותו, לפי שהלך הסלע וישב לו בין הסלעים, כשנסתלק הבאר, והיו ישראל אומרים להם מה לכם מאיזה סלע תוציאו לנו מים, לכך אמר להם המרים סרבנים, לשון יוני שוטים, מורים את מוריהם, המן הסלע הזה שלא נצטוינו עליו נוציא לכם מים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פעמים.	לפי שבראשונה לא הוציא אלא טפין, לפי שלא צוה המקום להכותו אלא ודברתם אל הסלע, והמה דברו אל סלע אחר ולא הוציא, אמרו שמא צריך להכות כבראשונה, שנאמר (שמות יז, ו) והכית בצור, ונזדמן להם אותו סלע והכהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יען לא האמנתם בי.	גלה הכתוב שאלולי חטא זה בלבד היו נכנסין לארץ, כדי שלא יאמרו עליהם כעון שאר דור המדבר, שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ, כך היה עון משה ואהרן. והלא (במדבר יא, כב) הצאן ובקר ישחט קשה מזו, אלא לפי שבסתר חסך עליו הכתוב, וכאן שבמעמד כל ישראל, לא חסך עליו הכתוב מפני קדוש השם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להקדישני.	שאלו דברתם אל הסלע והוציא הייתי מקדש לעיני העדה ואומרים מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקים דבורו של מקום, קל וחמר אנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכן לא תביאו.	בשבועה, כמו (שמואל א' ג, יד) לכן נשבעתי לבית עלי, נשבע בקפיצה כדי שלא ירבו בתפלה על כך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המה מי מריבה.	הם הנזכרים במקום אחר, את אלו ראו אצטגניני פרעה שמושיען של ישראל לוקה במים, לכך גזרו (שמות א) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקדש בם.	שמתו משה ואהרן על ידם. שכשהקדוש ברוך הוא עושה דין במקדשיו הוא יראוי ומתקדש על הבריות, וכן הוא אומר (תהלים סח, לו) נורא אלהים ממקדשיך, וכן הוא אומר (ויקרא י, ג) בקרובי אקדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחיך ישראל.	מה ראה להזכיר כאן אחוה, אלא אמר לו אחים אנחנו בני אברהם, שנאמר לו (בראשית טו, יג) כי גר יהיה זרעך, ועל שנינו היה אותו החוב לפרעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתה ידעת את כל התלאה.	לפיכך פרש אביכם מעל אבינו (שם לו, ו) וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו, מפני השטר חוב המטל עליהם והטילו על יעקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירעו לנו.	סבלנו צרות רבות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולאבותינו.	מכאן שהאבות מצטערים בקבר, כשפרענות באה על ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישמע קלנו.	בברכה שברכנו אבינו (בראשית כז, כב) הקול קול יעקב, שאנו צועקים ונענים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלאך.	זה משה מכאן שהנביאים קרואים מלאכים, ואומר (ד''ה ב' לו, טז) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נעברה נא בארצך.	אין לך לעורר על הירשה של ארץ ישראל, כשם שלא פרעת החוב. עשה לנו עזר מעט לעבור דרך ארצך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא נשתה מי באר.	מי בורות היה צריך לומר אלא כך אמר משה אף על פי שיש בידינו מן לאכול ובאר לשתות, לא נשתה ממנו אלא נקנה מכם אוכל ומים להנאתכם, מכאן לאכסנאי שאף על פי שיש בידו לאכול, יקנה מן החנוני כדי להנות את אשפיזו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דרך המלך נלך	אנו חוסמים את בהמתנו ולא יטו לכאן ולכאן לאכול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פן בחרב אצא לקראתך.	אתם מתגאים בקול שהורישכם אביכם, אמרתם (דברים כו, ז) ונצעק אל ה' וישמע קולנו, ואני אצא עליכם במה שהורישני אבי (בראשית כז, מ) ועל חרבך תחיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רק אין דבר.	אין שום דבר מזיקך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וביד חזקה.	בהבטחת זקננו והידים ידי עשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הר ההר.	הר על גבי הר כתפוח קטן על גבי תפוח גדול, ואף על פי שהענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים, שלשה נשארו בהן הר סיני לתורה והר נבו לקבורת משה והר ההר לקבורת אהרן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על גבול ארץ אדום.	מגיד שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע, נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה, וכן הנביא אומר ליהושפט (דברי הימים ב' כ, לז) כהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את בגדיו.	את בגדי כהנה גדולה הלבישהו והפשיטם מעליו לתתם על בנו בפניו. אמר לו הכנס למערה, ונכנס. ראה מטה מצעת ונר דלוק. אמר לו עלה למטה, ועלה. פשוט ידיך, ופשט. קמוץ פיך, וקמץ. עצום עיניך, ועצם. מיד חמד משה לאותה מיתה, וזהו שנאמר לו (דברים לב, נ) כאשר מת אהרן אחיך, מיתה שנתאוית לה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויעש משה.	אף על פי שהדבר קשה לו לא עכב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויראו כל העדה	כשראו משה ואלעזר יורדים ואהרן לא ירד, אמרו היכן הוא אהרן. אמר להם מת. אמרו לו אפשר מי שעמד כנגד המלאך ועצר את המגפה ישלוט בו מלאך המות. מיד בקש משה רחמים והראוהו מלאכי השרת להם מטל במטה, ראו והאמינו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל בית ישראל.	האנשים והנשים, לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי גוע.	אומר אני שהמתרגם דהא מית טועה הוא, אלא אם כן מתרגם ויראו ואתחזיאו, שלא אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי זה משמש בלשון דהא אלא על מדרש שנסתלקו ענני כבוד, וכדאמר ר' אבהו (ראש השנה ג, א) , דאמר רבי אבהו אל תקרי ויראו אלא ויראו ועל לשון זה נופל לשון דהא, לפי שהוא נתינת טעם למה של מעלה המנו. למה ויראו, לפי שהרי מת אהרן. אבל על תרגום וחזו כל כנישתא, אין לשון דהא נופל אלא לשון אשר, שהוא מגזרת שמוש אי, שמצינו אם משמש בלשון אשר, כמו (איוב כא, ד) ואם מדוע לא תקצר רוחי, והרבה מפורשים כזה הלשון (שם יד, ה) אם חרוצים ימיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישמע הכנעני.	שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכו' , כדאיתא בראש השנה (דף ג א) . ועמלק מעולם רצועת מרדות לישראל, מזמן בכל עת לפרענות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישב הנגב.	זה עמלק, שנאמר (במדבר יג, כט) עמלק יושב בארץ הנגב. ושנה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקדוש ברוך הוא לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דרך האתרים.	דרך הנגב שהלכו בה המרגלים שנאמר (במדבר יג, כב) ויעלו בנגב. דבר אחר דרך האתרים דרך התיר הגדול הנוסע לפניהם, שנאמר (במדבר י, לג) דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישב ממנו שבי.	אינה אלא שפחה אחת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והחרמתי.	אקדיש שללם לגבוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחרם אתהם.	בהריגה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת עריהם.	חרמי גבוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דרך ים סוף.	כיון שמת אהרן ובאה עליהם מלחמה זו חזרו לאחוריהם דרך ים סוף, הוא הדרך שחזרו להם כשנגזר עליהם גזרת מרגלים, שנאמר (דברים א, מ) ויסעו המדברה דרך ים סוף. וכאן חזרו לאחוריהם שבע מסעות, שנאמר (שם י, ו) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. וכי במוסרה מת, והלא בהר ההר מת, אלא שם חזרו והתאבלו עליו והספידוהו כאלו הוא בפניהם. וצא ובדוק במסעות ותמצא שבע מסעות מן מוסרה עד הר ההר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לסבב את ארץ אדום.	שלא נתנם לעבור בארצו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותקצר נפש העם בדרך.	בטורח הדרך שהקשה להם. אמרו עכשו היינו קרובים להכנס לארץ ואנו חוזרים לאחורינו כך חזרו אבותינו ונשתהו שלשים ושמונה שנה עד היום, לפיכך קצרה נפשם בענוי הדרך. ובלשון לע''ז אינקרו''ט לו''ר . ולא יתכן לומר ותקצר נפש העם בדרך בהיותו בדרך. ולא פרש בו במה קצרה, שכל מקום שתמצא קצור נפש במקרא מפורש שם במה קצרה, כגון (זכריה יא, ח) ותקצר נפשי בהם, וכגון (שופטים י, טז) ותקצר נפשו בעמל ישראל, וכל דבר הקשה על אדם נופל בו לשון קצור נפש, כאדם שהטורח בא עליו ואין דעתו רחבה לקבל אותו הדבר, ואין לו מקום בתוך לבו לגור שם אותו הצער, ובדבר המטריח נופל לשון גדל, שגדול הוא וכבד על האדם, כגון (זכריה יא, ח) וגם נפשם בחלה בי, גדלה עלי, (איוב י, טז) ויגאה כשחל תצודני, כללו של פרוש כל לשון קצור נפש בדבר, לשון שאין יכול לסבלו הוא, שאין הדעת סובלתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלהים ובמשה.	השוו עבד לקונו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה העליתנו.	שניהם שוים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונפשנו קצה.	אף זה לשון קצור נפש ומאוס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בלחם הקלקל.	לפי שהמן נבלע באיברים קראוהו קלקל. אמרו עתיד המן הזה שיתפח במעינו, כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את הנחשים השרפים.	ששורפים את האדם בארס שניהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וינשכו את העם.	יבא נחש שלקה על הוצאת דבה ויפרע ממוציאי דבה. יבא נחש שכל המינין נטעמים לו טעם אחד ויפרע מכפויי טובה, שדבר אחד משתנה להם לכמה טעמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתפלל משה.	מכאן למי שמבקשים ממנו מחילה שלא יהא אכזרי מלמחול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על נס.	על כלונס שקורים פירק''א בלע''ז [מוט] וכן (ישעיה ל, יז) וכנס על הגבעה, (שם מט, כב) ארים נסי, (שם יג, ב) שאו נס, ולפי שהוא גבוה לאות ולראיה קראו נס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הנשוך.	אפלו כלב או חמור נושכו היה נזוק ומתנונה והולך, אלא שנשיכת הנחש ממהרת להמית, לכך נאמר כאן וראה אתו ראיה בעלמא, ובנשיכת הנחש נאמר והביט, והיה אם נשך הנחש את איש והביט  , שלא היה ממהר נשוך הנחש להתרפאות אלא אם כן מביט בו בכונה. ואמרו רבותינו וכי נחש ממית או מחיה, אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים, ואם לאו היו נמוקים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נחש נחשת.	לא נאמר לו לעשותו של נחשת, אלא אמר משה הקדוש ברוך הוא קוראו נחש, ואני אעשנו של נחשת, לשון נופל על לשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעיי העברים.	לא ידעתי למה נקרא שמם עיים. ועי לשון חרבה הוא דבר הטאוט במטאטא, והעי''ן בו יסוד לבדה והוא מלשון יעים, (ישעיה כח, יז) ויעה ברד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העברים.	דרך מעבר העוברים שם את הר נבו אל ארץ כנען, שהוא מפסיק בין ארץ מואב לארץ אמורי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על פני מואב ממזרח השמש.	במזרחה של ארץ מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מגבל האמרי.	תחום סוף מצר שלהם, וכן (דברים ב, יח) גבול מואב, לשון קצה וסוף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעבר ארנון.	הקיפו ארץ מואב כל דרומה ומזרחה עד שבאו מעבר השני לארנון בתוך ארץ האמורי בצפונה של ארץ מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היוצא מגבל האמרי.	רצועה יוצאה מגבול האמורי והיא של אמוריים ונכנסת לגבול מואב עד ארנון, שהוא גבול מואב ושם חנו ישראל, ולא באו לגבול מואב, כי ארנון גבול מואב, והם לא נתנו להם רשות לעבור בארצם. ואף על פי שלא פרשה משה, פרשה יפתח, כמו שאמר יפתח (שופטים יא, יז) וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה. ומשה רמזה (דברים ב, כט) כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער, מה אלו לא נתנום לעבור בתוך ארצם אלא הקיפום סביב, אף מואב כן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על כן יאמר.	על חניה זו ונסים שנעשו בה יאמר בספר מלחמות ה', כשמספרים נסים שנעשו לאבותינו יספרו את והב  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את והב.	כמו את יהב, כמו שיאמר מן יעד ועד, כן יאמר מן יהב והב. והוי''ו יסוד הוא, כלומר את אשר יהב להם הרבה נסים בים סוף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת הנחלים ארנון.	כשם שמספרים בנסי ים סוף, כך יש לספר בנסי נחלי ארנון, שאף כאן נעשו נסים גדולים. ומה הם הנסים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואשד הנחלים.	תרגום של שפך אשד. שפך הנחלים שנשפך שם דם אמוריים שהיו נחבאים שם, לפי שהיו ההרים גבוהים והנחל עמוק וקצר וההרים סמוכים זה לזה, אדם עומד על ההר מזה ומדבר עם חברו בהר מזה, והדרך עובר תוך הנחל. אמרו אמוריים כשיכנסו ישראל לתוך הנחל לעבור, נצא מן המערות בהרים שלמעלה מהם ונהרגם בחצים ואבני בליסטראות. והיו אותן הנקעים בהר של צד מואב ובהר של צד אמוריים היו כנגד אותן נקעים כמין קרנות ושדים בולטין לחוץ, כיון שבאו ישראל לעבור נזדעזע ההר של ארץ ישראל, כשפחה היוצאת להקביל פני גברתה, ונתקרב לצד הר של מואב ונכנסו אותן השדים לתוך אותן נקעים והרגום. וזהו אשר נטה לשבת ער, שההר נטה ממקומו ונתקרב לצד גבול מואב ונדבק בו, וזהו ונשען לגבול מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומשם בארה.	משם בא האשד אל הבאר. כיצד, אמר הקדוש ברוך הוא מי מודיע לבני הנסים הללו. המשל אומר נתת פת לתינוק הודיע לאמו. לאחר שעברו חזרו ההרים למקומם והבאר ירדה לתוך הנחל והעלתה משם דם ההרוגים וזרועות ואיברים ומוליכתן סביב המחנה וישראל, ראו ואמרו שירה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עלי באר.	מתוך הנחל והעלי מה שאת מעלה. ומנין שהבאר הודיעה להם, שנאמר ומשם בארה. וכי משם היתה, והלא מתחלת ארבעים שנה היתה עמהם, אלא שירדה לפרסם את הנסים, וכן אז ישיר ישראל. השירה הזאת נאמרה בסוף ארבעים, והבאר נתנה להם מתחלת ארבעים, ומה ראה לכתב כאן, אלא הענין הזה נדרש למעלה המנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר חפרוה.	זאת היא הבאר אשר חפרוה שרים משה ואהרן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במשענותם.	במטה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וממדבר.	נתנה להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וממתנה נחליאל.	כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומבמות הגיא אשר בשדה מואב.	כי שם מת משה ושם בטלה הבאר. דבר אחר כרוה נדיבי העם כל נשיא ונשיא כשהיו חונים נוטל מקלו ומושך אצל דגלו ומחנהו ומי הבאר נמשכין דרך אותו סימן ובאין לפני חנית כל שבט ושבט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במחקק.	על פי משה שנקרא מחוקק, שנאמר (דברים לג, כא) כי שם חלקת מחקק ספון. ולמה לא נזכרמשה בשירה זו, לפי שלקה על ידי הבאר. וכיון שלא נזכר שמו של משה לא נזכר שמו של הקדוש ברוך הוא. משל למלך שהיו מזמנין אותו לסעודה, אמר אם אוהבי שם אני שם, ואם לאו איני הולך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראש הפסגה.	כתרגומו ריש רמתא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פסגה.	לשון גובה, וכן (תהלים מח, יד) פסגו ארמנותיה, הגביהו ארמנותיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשקפה.	אותה הפסגה על פני המקום ששמו ישימון, והוא לשון מדבר שהוא שמם. דבר אחר ונשקפה הבאר על פני הישימון שנגנזה בימה של טבריה והעומד על הישימון מביט ורואה כמין כברה בים והיא הבאר, כך דרש רבי תנחומא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישלח ישראל מלאכים.	ובמקום אחר תולה השליחות במשה, שנאמר (דברים ב, כו) ואשלח מלאכים ממדבר קדמות, וכן (במדבר כ, יד) וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום, וביפתח הוא אומר (שופטים יא, יז) וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום  , הכתובים הללו צריכים זה לזה, זה נועל וזה פותח, שמשה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אעברה בארצך.	אף על פי שלא נצטוו לפתח להם בשלום בקשו מהם שלום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא נתן סיחן	לפי שכל מלכי כנען היו מעלין לו מס שהיה שומרם שלא יעברו עליהם גיסות, כיון שאמרו לו ישראל אעברה בארצך אמר להם כל עצמי איני יושב כאן אלא לשמרם מפניכם ואתם אומרים כך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצא לקראת ישראל.	אלו היתה חשבון מלאה יתושין, אין כל בריה יכולה לכבשה, ואם היה סיחון בכפר חלש אין כל אדם יכול לכבשו, וכל שכן אלו שהיה בחשבון. אמר הקדוש ברוך הוא מה אני מטריח על בני כל זאת לצור על כל עיר ועיר, נתן בלב כל אנשי המלחמה לצאת מן העירות ונתקבצו כלם למקום אחד, ושם נפלו. ומשם הלכו ישראל אל הערים ואין עומד לנגדם כי אין שם איש, אלא נשים וטף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי עז.	ומהו חזקו, התראתו של הקדוש ברוך הוא, שאמר להם (דברים ב, יט) אל תצרם  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנתיה.	כפרים הסמוכים לה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוא נלחם.	למה הצרך להכתב, לפי שנאמר (דברים ב, ט) אל תצר את מואב, וחשבון משל מואב היתה, כתב לנו שסיחון לקחה מהם ועל ידו טהרה לישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מידו.	מרשותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יאמרו המשלים.	בלעם, שנאמר בו (במדבר כג, ז) וישא משלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המשלים.	בלעם ובעור. והם אמרו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באו חשבון.	שלא היה סיחון יכול לכבשה והלך ושכר את בלעם לקללו, וזהו שאמר לו בלק (שם כב, ו) כי ידעתי את אשר תברך מברך  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תבנה ותכונן.	חשבון בשם סיחון להיות עירו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אש יצאה מחשבון.	משכבשה סיחון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אכלה ער מואב.	שם אותה המדינה קרוי ער בלשון עברי, ולחית בלשון ארמי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ער מואב.	ער של מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אוי לך מואב.	שקללו את מואב שימסרו בידו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמוש.	שם אלהי מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתן.	הנותן את בניו של מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פליטם.	נסים ופליטים מחרב ואת בנותיו בשבית  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונירם.	מלכות שלהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבד חשבון עד דיבן.	מלכות ועול שהיה למואב בחשבון אבד משם, וכן עד דיבן. תרגום שלסר, עד. כלומר סר ניר מדיבון. ניר לשון מלכות ועול וממשלת איש, כמו (מלכים א' יא, לו) למען היות ניר לדוד עבדי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשים.	שי''ן דגושה לשון שממה, כך יאמרו המושלים ונשים אותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד נפח.	השמונום עד נפח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישלח משה לרגל את יעזר.	המרגלים לכדוה. אמרו לא נעשה כראשונים, בטוחים אנו בכח תפלתו של משה להלחם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל תירא אתו.	שהיה משה ירא להלחם, שמא תעמד לו זכותו של אברהם, שנאמר (בראשית יד, יג) ויבא הפליט, הוא עוג, שפלט מן הרפאים שהכו כדרלעומר וחבריו בעשתרות קרנים, שנאמר (דברים ג, יא) כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויכו אתו.	משה הרגו, כדאיתא בברכות בהרואה (דף נד, ב) עקר טורא בת תלתא פרסי וכו' :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי.	אמר אלו שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם לא עמדו בפניהם, אנו על אחת כמה וכמה. לפיכך ויגר מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגר.	לשון מורא, כמו (איוב יט, כט) גורו לכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקץ מואב.	קצו בחייהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל זקני מדין.	והלא מעולם היו שונאים זה את זה, שנאמר (בראשית לו, לה) המכה את מדין בשדה מואב, שבאו מדין על מואב למלחמה. אלא מיראתן של ישראל עשו שלום ביניהם. ומה ראה מואב לטול עצה ממדין, כיון שראו את ישראל נוצחים שלא כמנהג העולם, אמרו מנהיגם של אלו במדין נתגדל, נשאל מהם מה מדתו. אמרו לו אין כחו אלא בפיו. אמרו אף אנו נבא עליהם באדם שכחו בפיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלחוך השור.	כל מה שהשור מלחך אין בו ברכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעת ההוא.	לא היה ראוי למלכות. מנסיכי מדין היה, וכיון שמת סיחון מנוהו עליהם לצורך שעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פתורה.	כשלחני הזה שהכל מריצין לו מעות, כך כל המלכים מריצין לו אגרותיהם. ולפי פשוטו של מקרא כך שם המקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארץ בני עמו.	של בלק. משם היה, וזה היה מתנבא ואומר לו עתיד אתה למלוך. ואם תאמר מפני מה השרה הקדוש ברוך הוא שכינתו על גוי רשע, כדי שלא יהא פתחון פה לאמות לומר אלו היו לנו נביאים חזרנו למוטב, העמיד להם נביאים והם פרצו גדר העולם, שבתחלה היו גדורים בעריות וזה נתן להם עצה להפקיר עצמן לזנות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לקרא לו.	הקריאה שלו היתה ולהנאתו, שהיה פוסק לו ממון הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עם יצא ממצרים.	ואם תאמר מה מזיקך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנה כסה את עין הארץ.	סיחון ועוג שהיו שומרים אותנו עמדו עליהם והרגום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוא ישב ממלי.	חסר כתיב, קרובים הם להכריתני, כמו (תהלים קיח, י) כי אמילם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נכה בו.	אני ועמי נכה לו בהם. דבר אחר לשון משנה היא (ב''מ קה ב) מנכה לו מן הדמים, לחסר מהם מעט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ידעתי	על ידי מלחמת סיחון שעזרתו להכות את מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקסמים בידם.	כל מיני קסמים, שלא יאמר אין כלי תשמישי עמי. דבר אחר קסם זה נטלו בידם זקני מדין, אמרו אם יבא עמנו בפעם הזאת יש בו ממש, ואם ידחנו אין בו תועלת, לפיכך כשאמר להם לינו פה הלילה, אמרו אין בו תקוה, הניחוהו והלכו להם, שנאמר וישבו שרי מואב עם בלעם, אבל זקני מדין הלכו להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לינו פה הלילה.	אין רוח הקדש שורה עליו אלא בלילה, וכן לכל נביאי אמות העולם, וכן לבן בחלום הלילה, שנאמר (בראשית לא, כד) ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה. כאדם ההולך אצל פלגשו בהחבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר ידבר ה' אלי.	אם ימליכני ללכת עם בני אדם כמותכם אלך עמכם, שמא אין כבודו לתתי להלך אלא עם שרים גדולים מכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי האנשים האלה עמך.	להטעותו בא. אמר פעמים שאין הכל גלוי לפניו, אין דעתו שוה עליו, אף אני אראה עת שאוכל לקלל ולא יבין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בלק בן צפור	אף על פי שאיני חשוב בעיניך, חשוב אני בעיני המלכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קבה לי.	זו קשה מארה לי, שהוא נוקב ומפרש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגרשתיו.	מן העולם. ובלק לא אמר אלא ואגרשנו מן הארץ, איני מבקש אלא להסיעם מעלי, ובלעם היה שונאם יותר מבלק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תלך עמהם.	אמר לו אם כן אקללם במקומי. אמר לו לא תאר את העם. אמר לו אם כן אברכם. אמר לו אינם צריכין לברכתך, כי ברוך הוא. משל אומרים לצרעה לא מדבשיך ולא מעקציך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להלך עמכם.	אלא עם שרים גדולים מכם. למדנו שרוחו גבוהה ולא רצה לגלות שהוא ברשותו של מקום אלא בלשון גסות, לפיכך ויוסף עוד בלק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי כבד אכבדך מאד.	יותר ממה שהיית נוטל לשעבר אני נותן לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלא ביתו כסף וזהב.	למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים. אמר, ראוי לו לתן לי כל כסף וזהב שלו, שהרי צריך לשכור חילות רבות, ספק נוצח ספק אינו נוצח, ואני ודאי נוצח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא אוכל לעבר.	על כרחו גלה שהוא ברשות אחרים, ונתנבא כאן שאינו יכול לבטל הברכות שנתברכו האבות מפי השכינה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יסף.	לא ישנה דבריו מברכה לקללה הלואי שלא יוסיף לברך, כאן נתנבא שעתיד להוסיף להם ברכות על ידו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לקרא לך.	אם הקריאה שלך וסבור אתה לטול עליה שכר, קום לך אתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואך.	על כרחך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה, ואף על פי כן וילך בלעם, אמר שמא אפתנו ויתרצה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחבש את אתנו.	מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה, שחבש הוא בעצמו. אמר הקדוש ברוך הוא רשע כבר קדמך אברהם אביהם, שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עם שרי מואב.	לבו כלבם שוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי הולך הוא.	ראה שהדבר רע בעיני המקום ונתאוה לילך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשטן לו.	מלאך של רחמים היה והיה רוצה למנעו מלחטוא, שלא יחטא ויאבד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושני נעריו עמו.	מכאן לאדם חשוב היוצא לדרך יוליך עמו שני אנשים לשמשו וחוזרים ומשמשים זה את זה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותרא האתון.	והוא לא ראה, שנתן הקדוש ברוך הוא רשות לבהמה לראות יותר מן האדם, שמתוך שיש בו דעת תטרף דעתו כשיראה מזיקין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחרבו שלופה בידו.	אמר רשע זה הניח כלי אמנותו, שכלי זינן של אמות העולם בחרב, והוא בא עליהם בפיו, שהוא אמנות שלהם, אף אני אתפוש את שלו ואבוא עליו באמנותו. וכן היה סופו (במדבר לא, ח) ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במשעול.	כתרגומו בשביל. וכן (מ''א כ, י) אם ישפק עפר שומרון לשעלים. עפר הנדבק בכפות הרגלים בהלוכן, וכן (ישעיה מ, יב) מי מדד בשעלו מים, ברגליו ובהלוכו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גדר מזה וגדר מזה.	סתם גדר של אבנים הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותלחץ.	היא עצמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויוסף מלאך ה' עבור.	לעבור עוד לפניו להלוך להיות לפניו במקום אחר, כמו (בראשית לג, ג) והוא עבר לפניהם. ומדרש אגדה יש בתנחומא מה ראה לעמוד בשלשה מקומות, סימני אבות הראהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זה שלש רגלים.	רמז לו אתה מבקש לעקור אמה החוגגת שלש רגלים בשנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התעללת.	כתרגומו לשון גנאי ובזיון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו יש חרב בידי.	גנות גדולה היה לו דבר זה בעיני השרים, זה הולך להרוג אמה שלמה בפיו, ולאתון זו צריך לכלי זין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ההסכן הסכנתי.	כתרגומו, וכן (איוב כב, ב) הלאל יסכן גבר. ורבותינו דרשו מקרא זה בגמרא אמרו ליה, מאי טעמא לא רכבת אסוסיא. אמר להון ברטיבא שדאי ליה וכו' , כדאיתא במסכת עבודה זרה (ד, ב) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ירט הדרך לנגדי.	רבותינו חכמי המשנה דרשוהו (שבת קה, א) נוטריקון יראה ראתה, נטתה, בשביל שהדרך לנגדי, כלומר לקנאתי ולהקניטני. ולפי משמעו כי חרד הדרך לנגדי לשון רטט, כי ראיתי בעל הדרך שחרד ומהר הדרך שהוא לכעסי ולהמרותי [ולהמראתי] . ומקרא קצר הוא, כמו (ש''ב יג, לט) ותכל דוד. לישנא אחרינא ירט לשון רצון, וכן (איוב טז) ועל ידי רשעים ירטני, מפייס ומנחם אותי על ידי רשעים, שאינן אלא מקניטים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אולי נטתה.	כמו לולא, פעמים שאולי משמש בלשון לולא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם אתכה הרגתי.	הרי זה מקרא מסורס, והוא כמו גם הרגתי אותך, כלומר לא העכבה בלבד קראתך על ידי, כי גם ההריגה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואותה החייתי.	ועתה מפני שדברה והוכיחתך ולא יכלת לעמוד בתוכחתה, כמו שכתוב (פסוק ל) ויאמר לא. על כן הרגתיה, שלא יאמרו זו היא שסלקה את בלעם בתוכחתה ולא יכול להשיב, שחס המקום על כבוד הבריות, וכן (ויקרא כ, טו. טז) ואת הבהמה תהרגו, וכן (שם) והרגת את האשה ואת הבהמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא ידעתי.	גם זה גנותו, ועל כרחו הודה, שהוא היה משתבח שיודע דעת עליון, ופיו העיד לא ידעתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם רע בעיניך אשובה לי.	להתריס נגד המקום היא תשובה זו. אמר לו הוא בעצמו צוני ללכת, ואתה מלאך מבטל את דבריו, למוד הוא בכך, שאמר דבר ומלאך מחזירו, אמר לאברהם (בראשית כב, ב) קח נא את בנך  , ועל ידי מלאך בטל את דברו, אף אני אם רע בעיניך צריך אני לשוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לך עם האנשים.	בדרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכין אותו.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואפס.	על כרחך את הדבר אשר אדבר  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עם שרי בלק.	שמח לקללם כמותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישמע בלק.	שלח שלוחים לבשרו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל עיר מואב.	אל מטרופולין שלו, עיר החשובה שלו, לומר ראה מה אלו מבקשים לעקור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האמנם לא אוכל כבדך.	נתנבא שסופו לצאת מעמו בקלון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קרית חצות.	עיר מלאה שוקים אנשים ונשים וטף בחוצותיה, לומר ראה ורחם שלא יעקרו אלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקר וצאן.	דבר מועט, בקר אחד וצאן אחד בלבד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במות בעל.	כתרגומו לרמת דחלתיה, שם עבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אולי יקרה ה' לקראתי.	אינו רגיל לדבר עמי ביום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וילך שפי.	כתרגומו יחידי, לשון שופי ושקט, שאין עמו אלא שתיקה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקר.	לשון עראי, לשון גנאי, לשון טמאת קרי, כלומר בקושי ובבזיון, ולא היה נגלה עליו ביום אלא בשביל להראות חבתן של ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את שבעת המזבחת.	שבעה מזבחות ערכתי אין כתיב כאן, אלא את שבעת המזבחות, אמר לפניו אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות, ואני ערכתי כנגד כלן. אברהם בנה ארבעה (בראשית יב, ז) ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו, (שם יב, ח) ויעתק משם ההרה  , (שם יג, יח) ויאהל אברם  ואחד בהר המוריה. ויצחק בנה אחד (שם כו, כה) ויבן שם מזבח  ויעקב בנה שתים, אחד בשכם ואחד בבית אל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואעל פר ואיל במזבח.	ואברהם לא העלה אלא איל אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל.	בשני שמותיהם אמר לו לקללם, שמא אחד מהם אינו מבהק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אקב לא קבה אל.	כשהיו ראוים להתקלל לא נתקללו, כשהזכיר אביהם את עונם, כי באפם הרגו איש. לא קלל אלא אפם, שנאמר (בראשית מט) ארור אפם. כשנכנס אביהם במרמה אצל אביו היה ראוי להתקלל, מה נאמר שם (שם כז, לג) גם ברוך יהיה. במברכים נאמר (דברים כז, יב) אלה יעמדו לברך את העם. במקללים לא נאמר ואלה יעמדו לקלל את העם, אלא על הקללה, לא רצה להזכיר עליהם שם קללה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא זעם ה'.	אני אין כחי אלא שאני יודע לכון השעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה, והוא לא כעס כל הימים הללו שבאתי אליך, וזהו שנאמר (מיכה ו, ה) עמי זכר נא מה יעץ  ומה ענה אתו בלעם  למען דעת צדקות ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי מראש צרים אראנו.	אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם, ואני רואה אותם מיסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו על ידי אבות ואמהות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הן עם לבדד ישכן.	הוא אשר זכו לו אבותיו לשכון בדד, כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובגוים לא יתחשב.	כתרגומו, לא יהיו נעשין כלה עם שאר האמות, שנאמר (ירמיה ל, יא) כי אעשה כלה בכל הגוים  אינן נמנין עם השאר. דבר אחר כשהן שמחין אין אמה שמחה עמהם, שנאמר (דברים לב, יב) ה' בדד ינחנו. וכשהאמות בטובה, הם אוכלין עם כל אחד ואחד ואין עולה להם מן החשבון, וזהו, ובגוים לא יתחשב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי מנה עפר יעקב	כתרגומו, דעדקיא דבית יעקב וכו' מארבע משריתא, מארבע דגלים. דבר אחר עפר יעקב אין חשבון במצות שהם מקימין בעפר (דברים כב, י) לא תחרוש בשור ובחמור, (ויקרא יט, יט) לא תזרע כלאים, אפר פרה, ועפר סוטה וכיוצא בהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומספר את רבע ישראל.	רביעותיהן, זרע היוצא מן התשמיש שלהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמת נפשי מות ישרים.	שבהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקבנו לי.	לשון צווי, קללהו לי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שדה צופים.	מקום גבוה היה ששם הצופה עומד לשמור אם יבא חיל על העיר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אקרה כה.	מאת הקדוש ברוך הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אקרה.	לשון אתפעל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישם דבר בפיו.	ומה היא השימה הזאת, ומה חסר המקרא באמרו שוב אל בלק וכה תדבר, אלא כשהיה שומע שאינו נרשה לקלל, אמר מה אני חוזר אצל בלק לצערו. ונתן לו הקדוש ברוך הוא רסן וחכה בפיו כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה. אמר לו על כרחך תשוב אל בלק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושרי מואב אתו.	ולמעלה הוא אומר וכל שרי מואב, כיון שראו שאין בו תקוה הלכו להם מקצתם, ולא נשארו אלא מקצתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דבר ה'.	לשון צחוק הוא זה, כלומר אינך ברשותך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קום בלק.	כיון שראהו מצחק בו, נתכון לצערו עמוד על רגליך, אינך רשאי לישב ואני שלוח אליך בשליחותו של מקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנו צפר.	לשון מקרא הוא זה, כמו (תהלים קד, כ) חיתו יער, (בראשית א, כד) וחיתו ארץ, (תהלים קיד, ח) למעינו מים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא איש אל	כבר נשבע להם להביאם ולהורישם ארץ שבעה אמות, ואתה סבור להמיתם במדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ההוא אמר	בלשון תמה, ותרגומו תיבין ומתמלכין, חוזרים ונמלכין לחזור בהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנה ברך לקחתי.	אתה שואלני מה דבר ה', קבלתי ממנו לברך אותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וברך ולא אשיבנה.	הוא ברך אותם ואני לא אשיב את ברכתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וברך.	כמו וברך וכן הוא גזרת רי''ש, כמו (תהלים עד, יח) אויב חרף, כמו חרף, וכן (שם י, ג) ובוצע ברך, המהלל ומברך את הגוזל ואומר, אל תירא כי לא תענש, שלום יהיה לך, מרגיז הוא להקדוש ברוך הוא. ואין לומר ברך שם דבר, שאם כן היה נקוד בפתח קטן וטעמו למעלה, אבל לפי שהוא לשון פעל הוא נקוד קמץ, וטעמו למטה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא הביט און ביעקב	כתרגומו. דבר אחר אחרי פשוטו הוא נדרש מדרש נאה.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא הביט.	הקדוש ברוך הוא און שביעקב, כשהן עוברין על דבריו אינו מדקדק אחריהם להתבונן באוניות [באון] שלהם ובעמלן שהן עוברין על דתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עמל.	לשון עברה, כמו והרה עמל (תהלים ז, טו) , כי אתה עמל וכעס תביט (שם י, יד) לפי שהעברה היא עמל לפני המקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה' אלהיו עמו.	אפלו מכעיסין וממרים לפניו אינו זז מתוכן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותרועת מלך בו.	לשון חבה ורעות כמו רעה דוד (שמואל ב' טו, לז) אוהב דוד, ויתנה למרעהו (שופטים טו, ו) וכן תרגם אנקלוס ושכינת מלכהון ביניהון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל מוציאם ממצרים.	אתה אמרת הנה עם יצא ממצרים, לא יצא מעצמו אלא האלהים הוציאם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כתועפות ראם לו.	כתוקף רום וגובה שלו, וכן וכסף תועפות (איוב כב כה) , לשון מעוז המה, ואומר אני שהוא לשון ועוף יעופף (בראשית א כ) , המעופף ברום וגובה ותקף רב הוא זה ותועפות ראם עפיפת גובה. דבר אחר,	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תועפות ראם.	תקף ראמים, ואמרו רבותינו אלו השדים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא נחש ביעקב.	כי ראוים הם לברכה שאין בהם מנחשים וקוסמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כעת יאמר ליעקב	עוד עתיד להיות עת כעת הזאת אשר תגלה חבתן לעין כל שהן יושבין לפניו ולומדים תורה מפיו ומחצתן לפנים ממלאכי השרת, והם ישאלו להם מה פעל אל, וזהו שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיה ל, כ) . דבר אחר יאמר ליעקב אינו לשון עתיד, אלא לשון הוה, אינן צריכין למנחש וקוסם כי בכל עת שצריך להאמר ליעקב ולישראל מה פעל הקדוש ברוך הוא ומה גזרותיו במרום, אינן מנחשים וקוסמים אלא נאמר להם על פי נביאיהם מה היא גזרת המקום, או אורים ותמים מגידים להם, ואונקלוס לא תרגם כן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הן עם כלביא יקום	כשהן עומדים משנתם שחרית, הן מתגברין כלביא וכארי לחטוף את המצות, ללבוש טלית לקרא את שמע ולהניח תפלין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ישכב.	בלילה על מטתו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו. כיצד, קורא את שמע על מטתו ומפקיד רוחו ביד המקום, בא מחנה וגיס להזיקם, הקדוש ברוך הוא שומרם ונלחם מלחמותם ומפילם חללים. דבר אחר הן עם כלביא יקום  כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודם חללים ישתה.	נתנבא שאין משה מת עד שיפיל מלכי מדין חללים ויהרג הוא עמהם, שנאמר (יהושע יג, כב) ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם קב לא תקבנו.	גם ראשון מוסיף על גם השני, וגם השני על גם ראשון, וכן גם לי גם לך לא יהיה (מלכים א' ג, כו) , וכן גם בחור גם בתולה (דברים לב, כה) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקבותו לי.	אין זה לשון צווי, כמו וקבנו, אלא לשון עתיד, אולי יישר בעיניו ותקבנו לי משם, מלדי''רש מי''י בלע''ז [תקלל אותו] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראש הפעור.	קוסם היה בלק וראה שהן עתידין ללקות על ידי פעור ולא היה יודע במה, אמר שמא הקללה תחול עליהם משם, וכן כל החוזים בכוכבים רואים ואינם יודעים מה רואים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא בלעם כי טוב	אמר איני צריך לבדוק בהקדוש ברוך הוא כי לא יחפוץ לקללם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא הלך כפעם בפעם.	כאשר עשה שתי פעמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לקראת נחשים.	לנחש אולי יקרה ה' לקראתו כרצונו, אמר רוצה ואינו רוצה לקללם, אזכיר עונותיהם, והקללה על הזכרת העברה תחול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישת אל המדבר פניו.	כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישא בלעם את עיניו.	בקש להכניס בהם עין רעה, והרי יש לך שלש מדותיו עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה האמורים למעלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שוכן לשבטיו.	ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין, ראה שאין פתחיהם מכונין זה כנגד זה, שלא יציץ לתוך אהל חברו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותהי עליו רוח אלהים.	עלה בלבו שלא יקללם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנו בער.	כמו למעינו מים (תהלים קיד, ח) . ומדרש אגדה שניהם היו גדולים מאבותיהם, בלק בנו צפור, אביו בנו הוא במלכות, ובלעם גדול מאביו בנביאות, מנה בן פרס היה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שתם העין.	עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח, ולשון משנה הוא כדי שישתום ויסתום ויגוב (ע''ז סט.) ורבותינו אמרו לפי שאמר ומספר את רבע ישראל, שהקדוש ברוך הוא יושב ומונה רביעיותיהן של ישראל מתי תבא טפה שנלד הצדיק ממנה, אמר בלבו מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדברים הללו, ועל דבר זה נסמת עינו של בלעם. ויש מפרשים שתום העין פתוח העין, כמו שתרגם אנקלוס, ועל שאמר שתום העין, ולא אמר שתום העינים, למדנו שסומא באחת מעיניו היה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נפל וגלוי עינים.	פשוטו כתרגומו, שאין נראה עליו אלא בלילה כשהוא שוכב. ומדרשו כשהיה נגלה עליו לא היה בו כח לעמוד על רגליו ונופל על פניו, לפי שהיה ערל ומאוס להיות נגלה עליו בקומה זקופה לפניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טבו אהליך.	על שראה פתחיהם שאינן מכונין זה מול זה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משכנתיך.	חניותיך, כתרגומו. דבר אחר מה טבו אהליך. מה טבו אהל שילה ובית עולמים בישובן שמקריבין בהן קרבנות לכפר עליהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כנחלים נטיו.	שנארכו ונמשכו לנטות למרחוק, אמרו רבותינו מברכותיו של אותו רשע אנו למדים מה היה בלבו לקללם כשאמר (פסוק א) וישת אל המדבר פניו, וכשהפך המקום את פיו ברכם מעין אותן קללות שבקש לומר כו', כדאיתא בחלק (סנהדרין קה, א) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאהלים.	כתרגומו, לשון מור ואהלות (תהלים מה, ט) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נטע ה'.	בגן עדן. לשון אחר כאהלים נטע ה', כשמים המתוחין כאהל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדליו.	מבארותיו. ופירושו כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזרעו במים רבים.	לשון הצלחה הוא זה, כזרע הזרוע על פני המים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירם מאגג מלכו.	מלך ראשון שלהם יכבוש את אגג מלך עמלק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותנשא מלכותו.	של יעקב יותר ויותר, שיבא אחריו דוד ושלמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל מוציאו ממצרים.	מי גורם להם הגדלה הזאת, אל המוציאם ממצרים, בתוקף ורום שלו יאכל את הגוים שהם צריו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועצמותיהם.	של צרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יגרם.	מנחם פתר בו לשון שבירה, וכן (צפניה ג, ג) לא גרמו לבקר, וכן (יחזקאל כג, לד) את חרשיה תגרמי, ואני אומר לשון עצם הוא שמגרר הבשר בשניו מסביב והמוח שבפנים, ומעמיד העצם על ערמימותה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחציו ימחץ.	אנקלוס תרגם חציו של צרים, חלוקה שלהם כמו (בראשית מט, כג) בעלי חצים, מרי פלוגתא, וכן ימחץ, לשון (שופטים ה, כו) ומחצה וחלפה רקתו, שיחצו את ארצם. ויש לפתור לשון חצים ממש, חציו של הקדוש ברוך הוא ימחץ בדמם של צרים, יטבול ויצטבע בדמם, כמו (תהלים סח, כד) למען תמחץ רגלך בדם. ואינו זז מלשון מכה, כמו מחצתי, שהצבוע בדם נראה כאלו מחוץ ונגוע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כרע שכב כארי.	כתרגומו, יתישבו בארצם בכח וגבורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויספק.	הכה זו על זו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעבר את פי ה'.	כאן לא נאמר אלהי, כמו שנאמר בראשונה, לפי שידע שנבאש בהקדוש ברוך הוא ונטרד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הולך לעמי.	מעתה הריני כשאר עמי, שנסתלק הקדוש ברוך הוא מעליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכה איעצך.	מה לך לעשות. ומה היא העצה, אלהיהם של אלו שונא זמה הוא כו' , כדאיתא בחלק (סנהדרין קו.) תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזמה, שהרי נאמר הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם (לקמן לא, טז) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר יעשה העם הזה לעמך.	מקרא קצר הוא זה, איעצך להכשילם, ואומר לך מה שהן עתידין להרע למואב באחרית הימים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידע דעת עליון.	לכון השעה שכועס בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אראנו.	רואה אני שבחו של יעקב וגדלתן, אך לא עתה היא, אלא לאחר זמן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דרך כוכב.	כתרגומו, לשון דרך קשתו (איכה ב, ד) , שהכוכב עובר כחץ, ובלע''ז דישטנ''ט [מזנק] כלומר יקום מזל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקם שבט.	מלך רודה ומושל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומחץ פאתי מואב.	זה דוד, שנאמר בו השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית  (שמואל ב' ח, ב) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקרקר.	לשון קורה כמו אני קרתי (מלכים ב' יט, כד) מקבת בור נקרתם (ישעיה נא, א) יקרוה עורבי נחל (משלי ל, יז) פורי''יר בלע''ז [לנקב] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל בני שת.	כל האמות, שכלם יצאו מן שת בנו של אדם הראשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה ירשה שעיר איביו.	ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירד מיעקב.	ועוד יהיה מושל אחר מיעקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והאביד שריד מעיר.	מעיר החשובה של אדום והיא רומי, ועל מלך המשיח אומר כן, שנאמר בו וירד מים עד ים (תה' עב) ולא יהיה שריד לבית עשו (עוב' א) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא את עמלק.	נסתכל בפרענותו של עמלק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראשית גוים עמלק.	הוא קדם את כלם להלחם בישראל, וכך תרגם אנקלוס ואחריתו לאבד בידם, שנאמר תמחה את זכר עמלק (דברים כה, יט) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא את הקיני.	לפי שהיה קיני תקוע אצל עמלק, כענין שנאמר ויאמר שאול אל הקיני  (שמואל א' טו, ו) הזכירו אחר עמלק, נסתכל בגדלתן של בני יתרו שנאמר בהם תרעתים שמעתים שוכתים (דברי הימים א' ב, נה) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איתן מושבך.	תמה אני מהיכן זכית לכך הלא אתה עמי היית בעצת הבה נתחכמה לו (שמות א, י) , ועתה נתישבת באיתן ומעוז של ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אם יהיה לבער קין	אשרך שנתקעת לתוקף זה שאינך נטרד עוד מן העולם, כי אף אם אתה עתיד לגלות עם עשרת השבטים ותהיה לבער ממקום שנתישבת שם, מה בכך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מה אשור תשבך.	עד היכן הוא מגלה אותך, שמא ללחלח וחבור, אין זה טרוד מן העולם, אלא טלטול ממקום למקום ותשוב עם שאר הגליות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישא משלו	כיון שהזכיר את שבית אשור אמר,	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אוי מי יחיה משמו אל.	מי יכול להחיות את עצמו משמו את אלה שלא ישים עליו הגוזר את אלה, שיעמוד סנחריב ויבלבל את כל האמות, ועוד יבואו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וצים מיד כתים.	ויעברו כתיים שהן רומיים בבירניות גדולות על אשור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וענו עבר.	וענו אותם שבעבר הנהר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגם הוא עדי אבד.	וכן פרש דניאל עד די קטילת חיותא והובד גשמה (דניאל ז, יא) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וצים.	ספינות גדולות, כדכתיב וצי אדיר (ישעיה לג, כא) תרגומו ובורני רבתא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשטים.	כך שמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לזנות אל בנות מואב.	על ידי עצת בלעם כדאיתא בחלק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישתחוו לאלהיהן.	כשתקף יצרו עליו ואמר לה השמעי לי, והיא מוציאה לו דמות פעור מחיקה ואומרת לו השתחוה לזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פעור.	על שם שפוערין לפניו פי הטבעת ומוציאין רעי, וזו היא עבודתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחר אף ה' בישראל.	שלח בהם מגפה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קח את כל ראשי העם.	לשפוט את העובדים לפעור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוקע אותם.	את העובדים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוקע.	היא תליה, כמו שמצינו בבני שאול והוקענום לה' (שמואל ב' כא, ו) ושם תליה מפורשת בעבודה זרה בסקילה, וכל הנסקלין נתלין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נגד השמש.	לעין כל. ומדרש אגדה השמש מודיע את החוטאים, הענן נקפל מכנגדו והחמה זורחת עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרגו איש אנשיו.	כל אחד ואחד מדיני ישראל היה הורג שנים, ודיני ישראל שמונת רבוא ושמונת אלפים, כדאיתא בסנהדרין (יח.) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנה איש מבני ישראל בא.	נתקבצו שבטו של שמעון אצל זמרי שהיה נשיא שלהם, אמרו לו אנו נדונין במיתה ואתה יושב וכו' , כדאיתא באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פב, א) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את המדינית.	כזבי בת צור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעיני משה.	אמרו לו משה, זו אסורה או מתרת, אם תאמר אסורה, בת יתרו מי התירה לך וכו' , כדאיתא התם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והמה בוכים.	נתעלמה ממנו הלכה כל הבועל ארמית קנאים פוגעים בו געו כלם בבכיה. בעגל עמד משה כנגד ששים רבוא, שנאמר (שמות לב, כ) ויטחן עד אשר דק  וכאן רפו ידיו, אלא כדי שיבא פנחס ויטול את הראוי לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא פנחס.	ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו למשה מקבלני ממך הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, אמר לו קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרוונקא, מיד ויקח רמח בידו  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל הקבה.	אל האהל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל קבתה.	[אל הקבה] כמו הלחיים והקיבה כון בתוך זכרות של זמרי ונקבות שלה, וראו כלם שלא לחנם הרגם, והרבה נסים נעשו לו כו', כדאיתא התם (סנהד' פב:) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן.	לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה שפטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקנאו את קנאתי.	בנקמו את נקמתי, בקצפו את הקצף שהיה לי לקצוף. כל לשון קנאה הוא המתחרה לנקום נקמת דבר, אנפרימנ''ט בלע''ז :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את בריתי שלום.	שתהא לו לברית שלום, כאדם המחזיק טובה וחנות למי שעשה עמו טובה, אף כאן פרש לו הקדוש ברוך הוא שלומותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיתה לו.	בריתי זאת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברית כהנת עולם.	שאף על פי שכבר נתנה כהנה לזרעו של אהרן, לא נתנה אלא לאהרן ולבניו, שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן, אבל פנחס שנלד קודם לכן ולא נמשח, לא בא לכלל כהנה עד כאן. וכן שנינו בזבחים (קא, ב) לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאלהיו.	בשביל אלהיו, כמו (במד' יא) המקנא אתה לי, (זכר' ח) קנאתי לציון, בשביל ציון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושם איש ישראל	במקום שייחס את הצדיק לשבח יחס את הרשע לגנאי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נשיא בית אב לשמעני.	לאחד מחמשת בתי אבות שהיו לשבט שמעון. דבר אחר להודיע שבחו של פנחס, שאף על פי שזה היה נשיא, לא מנע את עצמו מלקנא לחלול השם, לכך הודיעך הכתוב מי הוא המכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושם האשה המכה	להודיעך שנאתם של מדינים שהפקירו בת מלך לזנות, כדי להחטיא את ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראש אמות.	אחד מחמשת (במד' לא) מלכי מדין את אוי ואת רקם ואת צור  , והוא היה חשוב מכלם, שנאמר ראש אמות, ולפי שנהג בזיון בעצמו להפקיר בתו מנאו שלישי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בית אב.	חמשה בתי אבות היו למדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה, וזה היה מלך לאחד מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צרור.	כמו זכור, שמור, לשון הוה. עליכם לאייב אותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי צוררים הם לכם  על דבר פעור.	שהפקירו בנותיהם לזנות, כדי להטעותכם אחר פעור. ואת מואב לא צוה להשמיד, מפני רות שהיתה עתידה לצאת מהם, כדאמרינן בבבא קמא (לח, ב) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי אחרי המגפה	משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן והוא מונה אותן לידע מנין הנותרות. דבר אחר כשיצאו ממצרים ונמסרו למשה, נמסר לו במנין, עכשו שקרב למות ולהחזיר צאנו, מחזירם במנין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידבר משה ואלעזר הכהן אתם.	דברו עמם על זאת שצוה המקום למנותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה	שיהא מנינם מבן עשרים שנה ומעלה, שנאמר (שמות ל, יג) כל העבר על הפקדים  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משפחת החנכי.	לפי שהיו האמות מבזין אותם ואומרים מה אלו מתיחסין על שבטיהם, סבורין הם שלא שלטו המצריים באמותיהם, אם בגופם היו מושלים קל וחומר בנשותיהם, לפיכך הטיל הקדוש ברוך הוא שמו עליהם, ה''א מצד זה ויו''ד מצד זה, לומר, מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם. וזהו הוא שמפורש על ידי דוד (תהלים קכב, ד) שבטי יה עדות לישראל. השם הזה מעיד עליהם לשבטיהם, לפיכך בכלם כתיב החנכי הפלאי, אבל בימנה לא הצרך לומר משפחת הימני, לפי שהשם קבוע בו יו''ד בראש וה''א בסוף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר הצו.	את ישראל על משה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהצתם.	את העם על ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הצו.	השיאו את ישראל לריב על משה, לשון הפעילו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהיו לנס.	לאות ולזכרון (במדבר יז, ה) למען אשר לא יקרב איש זר, לחלוק עוד על הכהנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובני קרח לא מתו.	הם היו בעצה תחלה, ובשעת המחלוקת הרהרו תשובה בלבם, לפיכך נתבצר להם מקום גבוה בגיהנם וישבו שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לזרח.	הוא צוחר, לשון צוהר. אבל משפחת אהד בטלה, וכן חמשה משבט בנימין, שהרי בעשרה בנים ירד למצרים וכאן לא מנה אלא חמשה, וכן אצבון לגד, הרי שבע משפחות. ומצאתי בגמרא ירושלמית, שכשמת אהרן נסתלקו ענני כבוד ובאו הכנענים להלחם בישראל ונתנו לב לחזור למצרים וחזרו לאחוריהם שמנה מסעות מהר ההר למוסרה, שנאמר (דברים י, ו) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת, וממוסרה עד הר ההר שמונה מסעות יש למפרע, אלא שחזרו לאחוריהם ורדפו בני לוי אחריהם להחזירם, והרגו מהם שבע משפחות, ומבני לוי נפלו ארבע משפחות משפחת שמעי ועזיאלי, ומבני יצהר לא נמנו כאן אלא משפחת הקרחי, והרביעית לא ידעתי מה היא. ורבי תנחומא דרש שמתו במגפה בדבר בלעם, אבל לפי החסרון שחסר משבט שמעון במנין זה ממנין הראשון שבמדבר סיני, נראה שכל עשרים וארבעה אלף נפלו משבטו של שמעון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאזני.	אומר אני שזו משפחת אצבון, ואיני יודע למה לא נקראת משפחתו על שמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לישוב.	הוא יוב האמור ביורדי מצרים, כי כל המשפחות נקראו על שם יורדי מצרים. והנלדין משם והלאה לא נקראו המשפחות על שמם, חוץ ממשפחות אפרים ומנשה שנלדו כלם במצרים, וארד ונעמן בני בלע בן בנימין. ומצאתי ביסודו של רבי משה הדרשן שירדה אמן למצרים כשהיתה מעברת מהם, לכך נחלקו למשפחות, כחצרון וחמול, שהיו בני בנים ליהודה, וחבר ומלכיאל שהיו בני בנים של אשר. ואם אגדה היא הרי טוב, ואם לאו, אומר אני, שהיו לבלע בני בנים הרבה, ומשנים הללו ארד ונעמן יצאה מכל אחד משפחה רבה ונקראו תולדות שאר הבנים על שם בלע, ותולדות השנים הללו נקראו על שמם. וכן אני אומר בבני מכיר, שנחלקו לשתי משפחות, אחת נקראת על שמו ואחת נקראת על שם גלעד בנו. חמש משפחות חסרו מבניו של בנימין, כאן נתקימה מקצת נבואת אמו שקראתו בן אוני, בן אנינותי ובפלגש בגבעה נתקימה כלה. זו מצאתי ביסודו של ר' משה הדרשן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואלה בני שותלח	שאר בני שותלח נקראו תולדותיהם על שם שותלח. ומערן יצאה משפחה רבה ונקראת על שמו. ונחשבו בני שותלח לשתי משפחות. צא וחשוב ותמצא בפרשה זו חמשים ושבע משפחות, ומבני לוי שמונה, הרי ששים וחמש, וזהו שנאמר (דברים ז, ז) כי אתם המעט  , ה''א מעט, חמשה אתם חסרים ממשפחות כל העמים, שהן שבעים, אף זה הבנתי מיסודו של ר' משה הדרשן. אך הצרכתי לפחות ולהוסיף בדבריו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחירם.	הוא אחי שירד למצרים, ולפי שנקרא על שם יוסף שהיה אחיו ורם ממנו נקרא אחירם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשפופם.	הוא מפים, על שהיה יוסף שפוף בין האמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשוחם.	הוא חשים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושם בת אשר שרח.	לפי שהיתה קימת בחיים מנאה כאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאלה תחלק הארץ.	ולא לפחותים מבן עשרים, אף על פי שבאו לכלל עשרים בטרם חלוק הארץ, שהרי שבע שנים כבשו ושבע חלקו, לא נטלו חלק בארץ אלא אלו שש מאות אלף ואלף, ואם היה לאחד מהם ששה בנים, לא נטלו אלא חלק אביהם לבדו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרב תרבה נחלתו.	לשבט שהיה מרבה באכלוסין נתנו חלק רב, ואף על פי שלא היו החלקים שוים, שהרי הכל לפי רבוי השבט חלקו החלקים, לא עשו אלא על ידי גורל, והגורל היה על פי רוח הקדש, כמו שמפורש בבבא בתרא (קכב, א) אלעזר הכהן היה מלבש באורים ותמים, ואומר ברוח הקדש אם שבט פלוני עולה, תחום פלוני עולה עמו. והשבטים היו כתובים בשנים עשר פתקין, ושנים עשר גבולים בשנים עשר פתקין, ובללום בקלפי והנשיא מכניס ידו לתוכה ונוטל שני פתקין, עולה בידו פתק של שם שבטו, ופתק של גבול המפורש לו, והגורל עצמו היה צווח ואומר אני הגורל עליתי לגבול פלוני, לשבט פלוני, שנאמר על פי הגורל, ולא נתחלקה הארץ במדה, לפי שיש גבול משבח מחברו, אלא בשומא, בית כור רע כנגד בית סאה טוב, הכל לפי הדמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשמות מטות אבתם.	אלו יוצאי מצרים. שנה הכתוב נחלה זו מכל הנחלות שבתורה, שכל הנחלות החיים יורשים את המתים וכאן מתים יורשים את החיים. כיצד, שני אחים מיוצאי מצרים, שהיו להם בנים בבאי הארץ, לזה אחד ולזה שלשה, האחד נטל חלק אחד, והשלשה נטלו שלשה, שנאמר לאלה תחלק הארץ, חזרה נחלתן אצל אבי אביהן וחלקו הכל בשוה. וזהו שנאמר לשמות מטות אבתם ינחלו. שאחר שנטלו הבנים חלקוה לפי האבות שיצאו ממצרים, ואלו מתחלה חלקוה למנין יוצאי מצרים לא היו נוטלין אלו הארבעה, אלא שני חלקים, עכשו נטלו ארבעה חלקים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אך בגורל.	יצאו יהושע וכלב, וכן הוא אומר (שופ' א) ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה, ואומר (יהושע יט) על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מטות אבתם.	יצאו גרים ועבדים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על פי הגורל.	הגורל היה מדבר, כמו שפרשתי, מגיד שנתחלקה ברוח הקדש, לכך נאמר על פי ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלה משפחת לוי.	חסר כאן משפחות השמעי והעזיאלי וקצת מן היצהרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר ילדה אתה ללוי במצרים.	לידתה במצרים ואין הורתה במצרים. כשנכנסו לתוך החומה ילדתה, והיא השלימה מנין שבעים, שהרי בפרטן אי אתה מוצא אלא ששים ותשע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא התפקדו בתוך בני ישראל.	להיות נמנין בני עשרים שנה, ומה טעם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא נתן להם נחלה.	והנמנין מבן עשרים שנה היו בני נחלה, שנאמר איש לפי פקדיו יתן נחלתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובאלה לא היה איש	אבל על הנשים לא נגזרה גזרת המרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ. האנשים אומרים (במדבר יד, ד) נתנה ראש ונשובה מצרימה, והנשים אומרות (במד' כז) תנה לנו אחזה. לכך נסמכה פרשת בנות צלפחד לכאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למשפחת מנשה בן יוסף.	למה נאמר, והלא כבר נאמר בן מנשה, אלא לומר לך יוסף חבב את הארץ, שנאמר (בראשית נ, כה) והעליתם את עצמתי  , ובנותיו חבבו את הארץ, שנאמר (במדבר כז, ד) תנה לנו אחזה. וללמדך שהיו כלם צדיקים, שכל מי שמעשיו ומעשה אבותיו סתומים ופרט לך הכתוב באחד מהם ליחסו לשבח, הרי זה צדיק בן צדיק. ואם יחסו לגנאי כגון (מלכים ב' כה, כה) בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע, בידוע שכל הנזכרים עמו רשעים היו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחלה נעה	ולהלן הוא אומר (במדבר לו, יא) ותהיינה מחלה תרצה, מגיד שכלן שקולות זו כזו, לפיכך שנה את סדרן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפני משה ולפני אלעזר.	מגיד שלא עמדו לפניהם אלא בשנת הארבעים, אחר שמת אהרן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפני משה.	ואחר כך לפני אלעזר, אפשר אם משה לא ידע אלעזר יודע, אלא סרס המקרא ודרשהו, דברי רבי יאשיה. אבא חנן משום רבי אלעזר אומר בבית המדרש היו יושבים, ועמדו לפני כלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוא לא היה	לפי שהיו באות לומר בחטאו מת, נזקקו לומר לא בחטא מתלוננים ולא בעדת קרח שהצו על הקדוש ברוך הוא, אלא בחטאו לבדו מת, ולא החטיא את אחרים עמו. ר' עקיבא אומר מקושש עצים היה. ור' שמעון אומר מן המעפילים היה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה יגרע שם אבינו.	אנו במקום בן עומדות, ואם אין הנקבות חשובות זרע, תתיבם אמנו ליבם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אין לו בן.	הא אם היה לו בן לא היו תובעות כלום. מגיד שחכמניות היו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרב משה את משפטן.	נתעלמה הלכה ממנו וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר (דברים א, יז) והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי. דבר אחר ראויה היתה פרשה זו להכתב על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כן בנות צלפחד דברת.	כתרגומו יאות, כך כתובה פרשה זו לפני במרום, מגיד שראתה עינן מה שלא ראתה עינו של משה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתן תתן.	שני חלקים, חלק אביהן, שהיה מיוצאי מצרים, וחלקו עם אחיו בנכסי חפר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשארו הקרב אליו ממשפחתו.	ואין משפחה קרויה אלא משפחת האב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עלה אל הר העברים.	למה נסמכה לכאן, כיון שאמר הקדוש ברוך הוא נתן תתן להם, אמר אותי צוה המקום להנחיל, שמא התרה הגזרה ואכנס לארץ. אמר לו הקדוש ברוך הוא גזרתי במקומה עומדת. דבר אחר כיון שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן שמח ואמר כמדמה שהתר לי נדרי, משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לפתח פלטין שלו, נכנס לשער והוא אחריו, לחצר והוא אחריו, לטרקלין והוא אחריו, כיון שבא לכנס לקיטון, אמר לו בני מכאן ואלך אתה אסור לכנס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר נאסף אהרן אחיך.	מכאן שנתאוה משה למיתתו של אהרן. דבר אחר אין אתה טוב ממנו, (דברים לב, נא) על אשר לא קדשתם, הא אם קדשתם אותי עדין לא הגיע זמנכם להפטר. בכל מקום שכתב מיתתם כתב סרחונם, לפי שנגזרה גזרה על דור המדבר למות במדבר בעון שלא האמינו, לכך בקש משה שיכתב סרחונו, שלא יאמרו אף הוא מן הממרים היה. משל לשתי נשים שלוקות בבית דין אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית וכו' , אף כאן בכל מקום שהזכיר מיתתן הזכיר סרחונם, להודיע שלא היתה בהם אלא זו בלבד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הם מי מריבת קדש.	הם לבדם אין בהם עון אחר. דבר אחר הם שהמרו במרה, הם היו שהמרו בים סוף, הם עצמם שהמרו במדבר צין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידבר משה אל ה'	להודיע שבחן של צדיקים שכשנפטרין מן העולם מניחין צרכן ועוסקין בצרכי צבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יפקד ה'.	כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדלתי. אמר לו הקדוש ברוך הוא לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע לטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל. וזהו שאמר שלמה (משלי כז, יח) נצר תאנה יאכל פריה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלהי הרוחת.	למה נאמר, אמר לפניו: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר יצא לפניהם.	לא כדרך מלכי האמות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חילותיהם למלחמה, אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג, שנאמר אל תירא אתו. (במדבר כא, לד) וכדרך שעשה יהושע, שנאמר (יהושע ה, יג) וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה  וכן בדוד הוא אומר (ש''א יח, טז) כי הוא יוצא ובא לפניהם, יוצא בראש ונכנס בראש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואשר יוציאם.	בזכיותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואשר יביאם.	בזכיותיו. דבר אחר ואשר יביאם שלא תעשה לו כדרך שאתה עושה לי, שאיני מכניסן לארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קח לך.	קחנו בדברים אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לך.	את שבדוק לך את זה אתה מכיר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר רוח בו.	כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וסמכת את ידך עליו.	תן לו מתרגמן שידרוש בחייך, שלא יאמרו עליו, לא היה לו להרים ראש בימי משה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וצויתה אתו.	על ישראל, דע שטרחנין הם סרבנים הם, על מנת שתקבל עליך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתתה מהודך עליו.	זה קרון עור פנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהודך.	ולא כל הודך נמצינו למדין פני משה כחמה פני יהושע כלבנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען ישמעו כל עדת בני ישראל.	שיהיו נוהגין בו כבוד ויראה כדרך שנוהגין בך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולפני אלעזר הכהן יעמד.	הרי שאלתך ששאלת שאין הכבוד הזה זז מבית אביך, שאף יהושע יהא צריך לאלעזר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושאל לו.	כשיצטרך לצאת למלחמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על פיו.	של אלעזר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל העדה.	סנהדרין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקח את יהושע.	לקחו בדברים והודיעו מתן שכר פרנסי ישראל לעולם הבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויסמך את ידיו עליו.	בעין יפה יותר ויותר ממה שנצטוה. שהקדוש ברוך הוא אמר לו וסמכת את ידך, והוא עשה בשתי ידיו, ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קרבני.	זה הדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לחמי.	אלו אמורין, וכן הוא אומר (ויקרא ג, טז) והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאשי.	הנתנין לאשי מזבחי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תשמרו.	שיהיו כהנים ולוים וישראלים עומדין על גביו מכאן למדו ותקנו מעמדות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואמרת להם.	אזהרה לבית דין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנים ליום.	כפשוטו ועיקרו בא ללמד שיהיו נשחטין כנגד היום, תמיד של שחר במערב ושלבין הערבים במזרחן של טבעות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את הכבש אחד.	אף על פי שכבר נאמר בפרשת ואתה תצוה, וזה אשר תעשה  (שמות כט, לח) , היא היתה אזהרה לימי המלואים, וכאן צוה לדורות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סלת למנחה.	מנחת נסכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העשיה בהר סיני.	כאותן שנעשו בימי המלואים. דבר אחר העשיה בהר סיני, הקיש עולת תמיד לעולת הר סיני אותה שנתקרבה לפני מתן תורה שכתוב בה (שמות כד, ו) וישם באגנות מלמד שטעונה כלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונסכו.	יין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקדש הסך.	על המזבח יתנסכו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נסך שכר.	יין המשכר פרט ליין מגתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עלת שבת בשבתו.	ולא עולת שבת זו בשבת אחרת, הרי שלא הקריב בשבת זו שומע אני יקריב שתים לשבת הבאה, תלמוד לומר בשבתו, מגיד שאם עבר יומו בטל קרבנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על עלת התמיד.	אלו מוספין, לבד אותן שני כבשים של עולת התמיד. ומגיד שאין קרבין אלא בין שני התמידין, וכן בכל המוספין נאמר על עולת התמיד לתלמוד זה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושלשה עשרונים.	כמשפט נסכי פר, שכן הן קצובין בפרשת נסכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זאת עלת חדש בחדשו.	שאם עבר יומו בטל קרבנו ושוב אין לו תשלומין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושעיר עזים	כל שעירי המוספין באין לכפר על טמאת מקדש וקדשיו, הכל כמו שמפורש במס' שבועות (דף ט, א) . ונשתנה שעיר ראש חדש שנאמר בו לה', ללמדך שמכפר על שאין בו ידיעה לא בתחלה ולא בסוף, שאין מכיר בחטא אלא הקדוש ברוך הוא בלבד, ושאר השעירין למדין ממנו. ומדרשו באגדה אמר הקדוש ברוך הוא, הביאו כפרה עלי על שמעטתי את הירח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על עלת התמיד יעשה.	כל הקרבן הזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פרים.	כנגד אברהם, שנאמר (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואיל.	כנגד אילו של יצחק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כבשים.	כנגד יעקב שנאמר (בראשית ל, מ) והכשבים הפריד יעקב. ביסודו של רבי משה הדרשן ראיתי זאת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאלה תעשו ליום.	שלא יהיו פוחתין והולכין כפרי החג:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וביום הבכורים.	חג השבועות קרוי בכורי קציר חטים על שם שתי הלחם, שהם ראשונים למנחת חטים הבאים מן החדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמימים יהיו לכם ונסכיהם.	אף הנסכים יהיו תמימים. למדו רבותינו מכאן שהיין שהעלה קמחין פסול לנסכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלבד עלת החדש.	מוספי ראש חדש שהוא ביום ראש השנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלבד חטאת הכפרים.	שעיר הנעשה בפנים האמור באחרי מות, שגם הוא חטאת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועלת התמיד.	ומלבד עולת התמיד תעשו עולות הללו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונסכיהם.	מוסב על המוספין הכתובים ועל תעשו והוא לשון צווי מלבד עולת התמיד ומנחתה תעשו את אלה ונסכיהם. וכן כל ונסכיהם האמורים בכל המועדות חוץ משל קרבנות החג שכל ונסכה ונסכיהם ונסכיה שבהם מוסבים על התמיד ואינן לשון צווי, שהרי נסכיהם של מוספין כתובין לעצמן בכל יום ויום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומנחתם ונסכיהם לפרים.	פרי החג שבעים הם. כנגד שבעים אמות שמתמעטים והולכים, סימן כליה להם, ובימי המקדש היו מגינין עליהם מן היסורין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולכבשים.	כנגד ישראל שנקראו (ירמיה נ, יז) שה פזורה, והם קבועים ומנינם תשעים ושמונה לכלות מהם תשעים ושמונה קללות שבמשנה תורה. בשני נאמר ונסכיהם על שני תמידי היום ולא שנה הלשון אלא לדרוש, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בשני ונסכיהם, בששי ונסכיה, בשביעי כמשפטם, מ''ם יו''ד מ''ם, הרי כאן מים, רמז לנסוך המים מן התורה בחג:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עצרת תהיה לכם.	עצורים בעשית מלאכה. דבר אחר עצרת עצרו מלצאת, מלמד שטעון לינה. ומדרשו באגדה לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד שבעים אמות וכשבאין ללכת, אמר להם המקום בבקשה מכם עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פר אחד איל אחד.	אלו כנגד ישראל, התעכבו לי מעט עוד. ולשון חבה הוא זה, כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם עכבו עוד יום אחד. משל למלך שעשה סעודה וכו', כדאיתא במסכת סכה (דף נה, ב) ובמדרש רבי תנחומא למדה תורה דרך ארץ, שמי שיש לו אכסנאי יום ראשון יאכילו פטומות, למחר מאכילו דגים, למחר מאכילו בשר בהמה, למחר מאכילו קטניות, למחר מאכילו ירק, פוחת והולך כפרי החג:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלה תעשו לה' במועדיכם.	דבר הקצוב לחובה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לבד מנדריכם.	אם באתם לדור קרבנות ברגל, מצוה היא בידכם או נדרים או נדבות שנדרתם כל השנה תקריבום ברגל, שמא יקשה לו לחזור ולעלות לירושלים ולהקריב נדריו, ונמצא עובר בבל תאחר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר משה אל בני ישראל.	להפסיק הענין, דברי רבי ישמעאל, לפי שעד כאן דבריו של מקום ופרשת נדרים מתחלת בדבורו של משה, הצרך להפסיק תחלה ולומר שחזר משה ואמר פרשה זו לישראל, שאם לא כן יש במשמע שלא אמר להם זו אלא בפרשת נדרים התחיל דבריו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראשי המטות.	חלק כבוד לנשיאים ללמדם תחלה ואחר כך לכל בני ישראל. ומנין שאף שאר הדברות כן, תלמוד לומר (שמות לד, לא. לב) וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אליהם ואחרי כן נגשו כל בני ישראל. ומה ראה לאמרה כאן, למד שהפרת נדרים ביחיד ממחה ואם אין יחיד ממחה מפר בשלשה הדיוטות. או יכול שלא אמר משה פרשה זו אלא לנשיאים בלבד, נאמר כאן זה הדבר, ונאמר בשחוטי חוץ (ויקרא יז, ב) זה הדבר, מה להלן נאמרה לאהרן ולבניו ולכל בני ישראל, שנאמר דבר אל אהרן  , אף זו נאמרה לכלן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נדר.	האומר הרי עלי קנם שלא אוכל או שלא אעשה דבר פלוני, יכול אפלו נשבע שיאכל נבלות אני קורא עליו ככל היוצא מפיו יעשה, תלמוד לומר לאסר אסר את המתר ולא להתיר את האסור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יחל דברו.	כמו לא יחלל דברו, לא יעשה דבריו חלין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בבית אביה.	ברשות אביה ואפלו אינה בביתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנעריה.	ולא קטנה ולא בוגרת, שהקטנה אין נדרה נדר והבוגרת אינה ברשותו של אביה להפר נדריה. ואי זו היא קטנה, אמרו רבותינו בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין. אם ידעה לשם מי נדרה ולשם מי הקדישה נדרה נדר. בת שתים עשרה שנה ויום אחד אינה צריכה להבדק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם הניא אביה אתה.	אם מנע אותה מן הנדר, כלומר שהפר לה. הנאה זו איני יודע מה היא, כשהוא אומר ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר, הוי אומר הנאה זו הפרה. ופשוטו לשון מניעה והסרה וכן (במדבר לב, ז) ולמה תניאון, וכן (תהלים קמא, ה) שמן ראש אל יני ראשי, וכן (במדבר יד, לד) וידעתם את תנואתי, את אשר סרתם מעלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וה' יסלח לה.	במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה ועוברת על נדרה ושותה יין ומטמאה למתים, זו היא שצריכה סליחה, ואף על פי שהוא מופר. ואם המופרים צריכים סליחה, קל וחמר לשאינן מופרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם היו תהיה לאיש.	זו ארוסה או אינו אלא נשואה, כשהוא אומר ואם בית אישה נדרה, הרי נשואה אמור וכאן בארוסה, ובא לחלק בה, שאביה ובעלה מפירין נדרה. הפר האב ולא הפר הבעל או הפר הבעל ולא הפר האב, הרי זה אינו מופר, ואין צריך לומר אם קים אחד מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונדריה עליה.	שנדרה בבית אביה ולא שמע בהן אביה ולא הופרו ולא הוקמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמע אישה	הרי לך שאם קים הבעל שהוא קים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והפר את נדרה אשר עליה.	יכול אפלו לא הפר האב, תלמוד למר בנעריה בית אביה, כל שבנעוריה ברשות אביה היא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה.	לפי שאינה לא ברשות אב ולא ברשות בעל, ובאלמנה מן הנשואין הכתוב מדבר, אבל אלמנה מן האירוסין, מת הבעל נתרוקנה וחזרה לרשות האב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם בית אישה נדרה.	בנשואה הכתוב מדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל נדר וכל שבעת אסר	לפי שאמר שהבעל מפר, יכול כל נדרים במשמע, תלמוד לומר לענות נפש, אינו מפר אלא נדרי ענוי נפש בלבד. והם מפורשים במסכת נדרים (דף עט, א) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיום אל יום.	שלא תאמר מעת לעת, לכך נאמר מיום אל יום, ללמדך שאין מפר אלא עד שתחשך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחרי שמעו.	אחרי ששמע וקים, שאמר אפשי בו, וחזר והפר לה אפלו בו ביום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשא את עונה.	הוא נכנס תחתיה. למדנו מכאן שהגורם תקלה לחברו הוא נכנס תחתיו לכל ענשין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאת המדינים.	ולא מאת המואבים, שהמואבים נכנסו לדבר מחמת יראה שהיו יראים מהם, שיהיו שוללים אותם, שלא נאמר אלא (דברים ב, ט) אל תתגר בם מלחמה. אבל מדינים נתעברו על ריב לא להם. דבר אחר מפני שתי פרידות טובות שיש לי להוציא מהם, רות המואביה ונעמה העמונית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החלצו.	כתרגומו לשון חלוצי צבא מזינים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנשים.	צדיקים, וכן (שמות יז, ט) בחר לנו אנשים, וכן (דברים א, טו) אנשים חכמים וידעים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נקמת ה'.	שהעומד כנגד ישראל, כאלו עומד כנגד הקדוש ברוך הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכל מטות ישראל.	לרבות שבט לוי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וימסרו.	להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל, עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר (שמות יז, ד) עוד מעט וסקלני, ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין, לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתם ואת פנחס.	מגיד שהיה פנחס שקול כנגד כלם. ומפני מה הלך פנחס ולא הלך אלעזר. אמר הקדוש ברוך הוא מי שהתחיל במצוה, שהרג כזבי בת צור, יגמור. דבר אחר שהלך לנקום נקמת יוסף אבי אמו, שנאמר (בראשית לז, לו) והמדנים מכרו אתו. ומנין שהיתה אמו של פנחס משל יוסף, שנאמר (שמות ו, כה) מבנות פוטיאל, מזרע יתרו שפטם עגלים לעבודה זרה ומזרע יוסף שפטפט ביצרו. דבר אחר שהיה משוח מלחמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכלי הקדש.	זה הארון והציץ. שהיה בלעם עמהם ומפריח מלכי מדין בכשפים, והוא עצמו פורח עמהם. הראה להם את הציץ, שהשם חקוק בו, והם נופלים, לכך נאמר על חלליהם במלכי מדין, שנופלים על החללים מן האויר, וכן בבלעם כתיב (יהושע יג, כב) אל חלליהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בידו.	ברשותו וכן (במדבר כא, כז) ויקח את כל ארצו מידו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חמשת מלכי מדין.	וכי איני רואה שחמשה מנה הכתוב, למה הזקק לומר חמשת, אלא ללמדך ששוו כלם בעצה והשוו כלם בפרענות. בלעם הלך שם לטול שכר עשרים וארבעה אלף שהפיל מישראל בעצתו, ויצא ממדין לקראת ישראל ומשיאן עצה רעה. אמר להם אם כשהייתם ששים רבוא לא יכלתם להם, ועכשיו בשנים עשר אלף אתם באים להלחם. נתנו לו שכרו משלם ולא קפחוהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחרב.	הוא בא על ישראל, והחליף אמנותו באמנותם, שאין נושעים אלא בפיהם על ידי תפלה ובקשה. ובא הוא ותפש אמנותם לקללם בפיו, אף הם באו עליו והחליפו אמנותם באמנות האמות, שבאין בחרב, שנאמר (בראשית כז, מ) ועל חרבך תחיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טירתם.	מקום פלטרין שלהם, שהוא לשון מושב כומרים יודעי חקיהם. דבר אחר לשון מושב שריהם, כמו שמתרגם סרני פלשתים טורני פלשתאי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקחו את כל השלל	מגיד שהיו כשרים וצדיקים ולא נחשדו על הגזל לשלוח יד בבזה שלא ברשות, שנאמר את כל השלל  , ועליהם מפורש בקבלה שניך כעדר הרחלים  , אף אנשי המלחמה שביך כלם צדיקים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלל.	הן מטלטלין של מלבוש ותכשיטין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בז.	הוא בזת מטלטלין שאינם תכשיטין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלקוח.	אדם ובהמה. ובמקום שכתוב שבי אצל מלקוח, שבי באדם ומלקוח בבהמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצאו משה ואלעזר הכהן.	לפי שראו את נערי ישראל יוצאים לחטף מן הבזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקצף משה על פקודי החיל.	ממנים על החיל, ללמדך שכל סרחון הדור תלוי בגדולים שיש כח בידם למחות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הן הנה.	מגיד שהיו מכירין אותן. זו היא שנכשל פלוני בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדבר בלעם.	אמר להם אפלו אתם מכניסים כל המונות [האמות] שבעולם אין אתם יכולים להם, שמא מרבים אתם מן המצרים שהיו שש מאות רכב בחור. בואו ואשיאכם עצה. אלהיהם של אלו שונא זמה הוא וכו' , כדאיתא בחלק (סנהדרין קו.) ובספרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל אשה ידעת איש.	ראויה להבעל אף על פי שלא נבעלה. ולפני הציץ העבירום והראויה להבעל פניה מוריקות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרגו.	למה חזר ואמר, להפסיק הענין, דברי ר' ישמעאל, שאם אני קורא הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש וכל הטף בנשים  איני יודע אם להרוג עם הזכרים או להחיות עם הטף, לכך נאמר הרגו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הרג נפש.	ר' מאיר אומר בהורג בדבר המקבל טמאה הכתוב מדבר, ולמדך הכתוב שהכלי מטמא אדם בחבורי המת, כאלו נוגע במת עצמו, או יכול אפלו זרק בו חץ והרגו, תלמוד לומר וכל נגע בחלל, מקיש הורג לנוגע, מה נוגע על ידי חבורו, אף הורג על ידי חבורו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תתחטאו.	במי נדה, כדין שאר טמאי מתים, שאף לדברי האומרים קברי גוים אינן מטמאין באהל, שנאמר (יחזקאל לד, לא) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם ואין הגוים קרויין אדם, מודה הוא שהגוים מטמאין במגע ובמשא, שלא נאמר אדם אלא אצל טמאת אהלים, שנאמר אדם כי ימות באהל: (במדבר יט, יד)	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתם ושביכם.	לא שהנכרים מקבלין טמאה וצריכין הזאה, אלא מה אתם בני ברית, אף שביכם כשיבואו לברית ויטמאו, צריכין הזאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל מעשה עזים.	להביא כלי הקרנים והטלפים והעצמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר אלעזר הכהן	לפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות, שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי נכרים. וכן אתה מוצא בשמיני למלואים, שנאמר (ויקרא י, טז) ויקצף על אלעזר ועל איתמר, בא לכלל כעס, בא לכלל טעות, וכן (במדבר כ, י. יא) בשמעו נא המרים ויך את הסלע, על ידי הכעס טעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר צוה ה'	תלה ההוראה ברבו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אך את הזהב	אף על פי שלא הזהיר לכם משה אלא על הלכות טמאה, עוד יש להזהיר לכם על הלכות געול. ואך לשון מעוט, כלומר ממועטין אתם מלהשתמש בכלים אפלו לאחר טהרתן מטמאת המת, עד שיטהרו מבליעת אסור נבלות. ורבותינו אמרו אך את הזהב לומר שצריך להעביר חלודה שלו קודם שיגעילנו, וזהו לשון אך, שלא יהא שם חלודה, אך המתכת יהיה כמות שהוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל דבר אשר יבא באש.	לבשל בו כלום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תעבירו באש.	כדרך תשמישו הגעלתו, מה שתשמישו על ידי חמין, יגעילנו בחמין, ומה שתשמישו על ידי צלי, כגון השפוד והאסכלה, ילבננו באור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אך במי נדה יתחטא.	לפי פשוטו חטוי זה לטהרו מטמאת מת. אמר להם צריכין הכלים געול לטהרם מן האסור, וחטוי לטהרן מן הטמאה. ורבותינו דרשו מכאן, שאף להכשירן מן האסור הטעין טבילה לכלי מתכות. ומי נדה הכתובין כאן דרשו מים הראוים לטבול בהם נדה. וכמה הם, ארבעים סאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל אשר לא יבא באש.	כל דבר שאין תשמישו על ידי האור, כגון כוסות וצלוחיות שתשמישן בצונן ולא בלעו אסור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תעבירו במים.	מטבילן ודיו ודוקא כלי מתכות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שא את ראש.	קח את החשבון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה	חציו לאלו וחציו לאלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי המלקוח יתר הבז.	לפי שלא נצטוו להרים מכס מן המטלטלין אלא מן המלקוח, כתב את הלשון הזה, ויהי המלקוח שבא לכלל חלקה ולכלל מכס, שהיה עודף על בז המטלטלין אשר בזזו עם הצבא איש לו, ולא בא לכלל חלקה מספר הצאן  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וממחצית בני ישראל אשר חצה משה.	לעדה והוציאה להם מן האנשים הצובאים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותהי מחצת העדה.	כך וכך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקח משה  הפקדים.	הממנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא נפקד.	ולא נחסר ותרגומו ולא שגא, אף הוא בלשון ארמי חסרון, כמו אנכי אחטנה, (בראשית לא, לט) תרגומו דהות שגיא ממנינא, וכן כי יפקד מושבך (שמואל א' כ, יח) , יחסר מקום מושבך, איש הרגיל לישב שם. וכן (שם כ, כז) ויפקד מקום דוד, נחסר מקומו ואין איש יושב שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אצעדה.	אלו צמידים של רגל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וצמיד.	של יד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עגיל.	נזמי אזן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עטרות ודיבון	מארץ סיחון ועוג היו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האחיכם.	לשון תמיהה הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולמה תניאון.	תסירו ותמניעו לבם מעבור שיהיו סבורים שאתם יראים לעבור מפני המלחמה וחוזק הערים והעם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקדש ברנע.	כך שמה, ושני קדש היו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקנזי.	חורגו של קנז היה, וילדה לו אמו של כלב את עתניאל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וינעם.	ויטלטלם. מן נע ונד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לספות.	כמו (ישעיה כט, א) ספו שנה על שנה, (ירמיה ז, כא) עולותיכם ספו  , לשון תוספת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נבנה למקננו פה.	חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם, שהקדימו מקניהם לטפם. אמר להם משה לא כן עשו, העיקר עיקר והטפל טפל, בנו לכם תחלה ערים לטפכם ואחר כך גדרות לצאנכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואנחנו נחלץ חשים.	נזדרז מהירים, כמו (ישעיה ח, א) מהר שלל חש בז, (ישעיה ה, יט) ימהר יחישה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפני בני ישראל.	בראשי גיסות, מתוך שגבורים היו, שכן נאמר בגד (דברים לג, כ) וטרף זרוע אף קדקד, ואף משה חזר ופרש להם באלה הדברים (דברים ג, יח) ואצו אתכם בעת ההיא  חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל. וביריחו כתיב (יהושע ו, יג) והחלוץ הולך לפניהם, זה ראובן וגד שקימו תנאם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישב טפנו.	בעודנו אצל אחינו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בערי המבצר.	שנבנה עכשיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעבר לירדן	בעבר המערבי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי באה נחלתנו.	כבר קבלנוה בעבר המזרחי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לצנאכם.	תיבה זו מגזרת (תהלים ח, ח) צנה ואלפים כלם, שאין בו אל''ף מפסיק בין נו''ן לצד''י, ואל''ף שבא כאן אחר הנו''ן במקום ה''א של צנה הוא. מיסודו של ר' משה הדרשן למדתי כן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיצא מפיכם תעשו.	לגבוה שקבלתם עליכם לעבור למלחמה עד כבוש וחלוק. שמשה לא בקש מהם אלא ונכבשה ואחר תשבו, והם קבלו עליהם עד התנחל, הרי הוסיפו להתעכב שבע שחלקו, וכן עשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר בני גד.	כלם כאיש אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצו להם.	כמו עליהם, ועל תנאם מנה אלעזר ויהושע, כמו (שמות יד, יד) ה' ילחם לכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתנו אחזת נחלתנו.	כלומר בידינו וברשותנו תהי אחזת נחלתנו מעבר הזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ערי מבצר וגדרות צאן.	זה סוף הפסוק מוסב על תחלת הענין, ויבנו בני גד את הערים הללו להיות ערי מבצר וגדרות צאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם.	נבו ובעל מעון שמות עבודה זרה הם, והיו האמוריים קורים עריהם על שם עבודה זרה שלהם, ובני ראובן הסבו את שמם לשמות אחרים, וזהו מסבות שם, נבו ובעל מעון מוסבות לשם אחר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת שבמה.	בנו שבמה והיא שבם האמורה למעלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויורש.	כתרגומו ותריך. שתבת רי''ש משמשת שתי חלקות לשון ירשה ולשון הורשה, שהוא טירוד ותירוך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חותיהם.	כפרניהון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרא אתהן חות יאיר.	לפי שלא היו לו בנים קראם בשמו לזכרון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויקרא לה נבח.	לה אינו מפיק ה''א. וראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן לפי שלא נתקים לה שם זה, לפיכך הוא רפה, שמשמע מדרשו כמו לא. ותמהני מה ידרוש בשתי תיבות הדומות לה (רות ב, יד) ויאמר לה בעז, (זכריה ה, יא) לבנות לה בית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומצרים מקברים.	טרודים באבלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחנו ברתמה.	על שם לשון הרע של מרגלים, שנאמר (תהלים קכ, ג) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבית הישמת עד אבל השטים.	כאן למדך שעור מחנה ישראל שנים עשר מיל. דאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא אתרא וכו' (ערובין נה, ב) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבל השטים.	מישור של שטים אבל שמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אתם עברים את הירדן  והורשתם	והלא כמה פעמים הזהרו על כך, אלא כך אמר להם משה כשאתם עוברים בירדן ביבשה, על מנת כן תעברו, ואם לאו מים באין ושוטפין אתכם, וכן מצינו שאמר להם יהושע בעודם בירדן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והורשתם.	וגרשתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משכיתם.	כתרגומו בית סגדתהון, על שם שהיו מסככין את הקרקע ברצפת אבנים של שיש להשתחוות עליהם בפשוט ידים ורגלים, כדכתיב (ויקרא כו, א) ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מסכתם.	כתרגומו מתכתהון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והורשתם את הארץ.	והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה, תוכלו להתקים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקים בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל אשר יצא לו שמה.	מקרא קצר הוא זה, אל מקום אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למטות אבותיכם.	לפי חשבון יוצאי מצרים. דבר אחר בשנים עשר גבולין כמנין השבטים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה אשר תותירו מהם.	יהיו לכם לרעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשכים בעיניכם.	ליתדות המנקרות עיניכם. תרגום של יתדות שיכיא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולצנינם.	פותרים בו הפותרים לשון מסוכת קוצים הסוככת אתכם לסגור ולכלוא אתכם מאין יוצא ובא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וצררו אתכם.	כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זאת הארץ אשר תפל לכם	לפי שהרבה מצות נוהגות בארץ ואין נוהגות בחוצה לארץ, הצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותיה סביב, לומר לך מן הגבולים הללו ולפנים המצות נוהגות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תפל לכם.	על שם שנתחלקה בגורל נקראת חלקה לשון נפילה. ומדרש אגדה אומר על ידי שהפיל הקדוש ברוך הוא שריהם של שבע אמות מן השמים וכפתן לפני משה, אמר לו ראה אין בהם עוד כח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה לכם פאת נגב.	רוח דרומית אשר מן המזרח למערב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממדבר צן.	אשר אצל אדום מתחלת מקצוע דרומית מזרחית של ארץ תשעת המטות. כיצד, שלש ארצות יושבות בדרומה של ארץ ישראל זו אצל זו קצת ארץ מצרים, וארץ אדום כלה וארץ מואב כלה. ארץ מצרים במקצוע דרומית מערבית, שנאמר בפרשה זו מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה. ונחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים, שנאמר (יהושע יג, ג) מן השיחור אשר על פני מצרים. ומפסיק בין ארץ מצרים לארץ ישראל וארץ אדום אצלה לצד המזרח וארץ מואב אצל ארץ אדום בסוף הדרום למזרח, וכשיצאו ישראל ממצרים, אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל, ולא עשה כן, וזהו שנאמר (שמות יג, יז) ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים, שהם יושבים על הים במערבה של ארץ כנען, כענין שנאמר בפלשתים (צפניה ב, ה) יושבי חבל הים גוי כרתים. ולא נחם אותו הדרך אלא הסבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר, והוא שקראו יחזקאל (יחזקאל כ, לה) מדבר העמים, לפי שהיו כמה אמות יושבות בצדו והולכין אצל דרומה מן המערב כלפי מזרח תמיד, עד שבאו לדרומה של ארץ אדום ובקשו ממלך אדום שיניחם להכנס בארצו ולעבור דרך רחבה ולהכנס לארץ, ולא רצה. והצרכו לסבוב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב, שנאמר (שופטים יא, יז) וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה. והלכו כל דרומה של מואב עד סופה ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה וכשכלו את מזרחה מצאו את ארץ סיחון ועוג שהיו יושבין במזרחה של ארץ כנען והירדן מפסיק ביניהם. וזהו שנאמר ביפתח (שופטים יא, יח) וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב. וכבשו את ארץ סיחון ועוג שהיתה בצפונה של ארץ מואב. וקרבו עד הירדן והוא כנגד מקצוע צפונית מערבית של ארץ מואב, נמצא שארץ כנען שבעבר הירדן למערב היה מקצוע דרומית מזרחית שלה אצל אדום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים.	כל מקום שנאמר ונסב או ויצא, מלמד שלא היה המצר שווה אלא הולך ויוצא לחוץ, יוצא המצר ועוקם לצד צפונו של עולם באלכסון למערב ועובר המצר בדרומה של מעלה עקרבים, נמצא מעלה עקרבים לפנים מן המצר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועבר צנה.	אל צין כמו מצרימה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיו תוצאותיו.	קצותיו. בדרומה של קדש ברנע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצא חצר אדר.	מתפשט המצר ומרחיב לצד צפון של עולם ונמשך עוד באלכסון למערב ובא לו לחצר אדר ומשם לעצמון ומשם לנחל מצרים. ולשון ונסב האמור כאן לפי שכתב ויצא חצר אדר שהתחיל להרחיב משעבר את קדש ברנע ורוחב אותה רצועה שבלטה לצד צפון היתה מקדש ברנע עד עצמון ומשם והלאה נתקצר המצר ונסב לצד הדרום ובא לו לנחל מצרים ומשם לצד המערב אל הים הגדול שהוא מצר מערבה של כל ארץ ישראל. נמצא שנחל מצרים במקצוע מערבית דרומית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיו תוצאותיו הימה.	אל מצר המערב שאין עוד גבול נגב מאריך לצד המערב משם והלאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגבול ים.	ומצר מערבי מהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה לכם הים הגדול.	למצר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגבול.	הנסין שבתוך הים אף הם מן הגבול והם איים, שקורין אישלי''ש [איים] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גבול צפון.	מצר צפון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר.	שהוא במקצוע צפונית מערבית. וראשו משפיע ונכנס לתוך הים ויש מרוחב הים לפנים המנו וחוצה המנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תתאו.	תשפעו לכם לנטות ממערב לצפון אל הר ההר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהר ההר.	תסבו ותלכו אל מצר הצפון לצד המזרח ותפגעו בלבא חמת, זו אנטוכיא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תוצאות הגבול.	סופי הגבול. כל מקום שנאמר תוצאות הגבול, או המצר כלה שם לגמרי ואינו עובר להלן כלל, או משם מתפשט ומרחיב ויוצא לאחוריו להמשיך להלן באלכסון יותר מן הרוחב הראשון, ולענין רוחב המדה הראשון קראו תוצאות, ששם כלתה אותה מדה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיו תוצאתיו חצר עינן.	הוא היה סוף המצר הצפוני. ונמצאת חצר עינן במקצוע צפונית מזרחית. ומשם והתאויתם לכם אל מצר המזרחי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והתאויתם.	לשון הסבה ונטיה כמו תתאו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפמה.	במצר המזרחי ומשם הרבלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקדם לעין.	שם מקום. והמצר הולך במזרחו נמצא העין לפנים מן המצר ומארץ ישראל הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירד הגבל.	כל שהגבול הולך מצפון לדרום הוא יורד והולך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומחה על כתף.	אל עבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ים כנרת קדמה.	שיהא ים כנרת תוך לגבול במערב, והגבול במזרח ים כנרת, ומשם יורד אל הירדן והירדן מושך ובא מן הצפון לדרום באלכסון נוטה לצד מזרח ומתקרב לצד ארץ כנען כנגד ים כנרת ומושך לצד מזרחה של ארץ ישראל כנגד ים כנרת עד שנופל בים המלח ומשם כולה הגבול בתוצאותיו אל ים המלח, שממנו התחלת מצר מקצוע דרומית מזרחית. הרי סובבת אותה לארבע רוחותיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קדמה מזרחה.	אל פני העולם שהם במזרח, שרוח מזרחית קרויה פנים, ומערבית קרויה אחור, לפיכך דרום לימין וצפון לשמאל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר ינחלו לכם.	בשבילכם כל נשיא ונשיא אפטורפוס לשבטו ומחלק נחלת השבט למשפחות ולגברים ובורר לכל אחד ואחד חלק הגון. ומה שהם עושין יהיה עשוי כאלו עשאום שלוחים. ולא יתכן לפרש לכם זה ככל לכם שבמקרא, שאם כן היה לו לכתוב ינחילו לכם. ינחלו משמע שהם נוחלים לכם בשבילכם ובמקומכם, כמו (שמות יד, יד) ה' ילחם לכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לנחל את הארץ.	שיהא נוחל וחולק אותה במקומכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לנחל את בני ישראל.	שהם ינחילו אותה לכם למחלקותיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומגרש.	רוח מקום חלק חוץ לעיר סביב להיות לנוי לעיר, ואין רשאין לבנות שם בית ולא לנטוע כרם ולא לזרוע זריעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולכל חיתם.	ולכל צרכיהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלף אמה סביב.	ואחריו הוא אומר אלפים באמה, הא כיצד אלפים, הוא נותן להם סביב, ומהם אלף הפנימיים למגרש והחיצונים לשדות וכרמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקריתם.	אין הקריה אלא לשון הזמנה וכן הוא אומר (בראשית כז, כ) כי הקרה ה' אלהיך לפני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מגאל.	מפני גואל הדם שהוא קרוב לנרצח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שש ערי מקלט.	מגיד שאף על פי שהבדיל משה בחייו שלש ערים בעבר הירדן, לא היו קולטות עד שנבחרו שלש שנתן יהושע בארץ כנען:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את שלש הערים	אף על פי שבארץ כנען תשעה שבטים וכאן אינן אלא שנים וחצי, השוה מנין ערי מקלט שלהם משום דבגלעד נפישי רוצחים, דכתיב (הושע ו, ח) גלעד קרית פועלי און עקבה מדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם בכלי ברזל הכהו.	אין זה מדבר בהורג בשוגג הסמוך לו, אלא בהורג במזיד. ובא ללמד, שההורג בכל דבר צריך שיהא בו שעור כדי להמית, שנאמר בכלם אשר ימות בו, דמתרגמינן דהיא כמסת דימות ביה, חוץ מן הברזל, שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שהברזל ממית בכל שהוא אפלו מחט, לפיכך לא נתנה בו תורה שעור לכתוב בו אשר ימות בו. ואם תאמר בהורג בשוגג הכתוב מדבר, הרי הוא אומר למטה או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות  , למד על האמורים למעלה שבהורג במזיד הכתוב מדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באבן יד.	שיש בה מלא יד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר ימות בה.	שיש בה שעור להמית, כתרגומו. לפי שנאמר (שמות כא, יח) והכה איש את רעהו באבן, ולא נתן בה שעור, יכול כל שהוא, לכך נאמר אשר ימות בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	או בכלי עץ יד.	לפי שנאמר וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט (שמות כא) , יכול כל שהוא, לכך נאמר בעץ אשר ימות בו, שיהא בו כדי להמית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפגעו בו.	אפלו בתוך ערי מקלט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בצדיה.	כתרגומו, בכמנא. במארב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	או בכל אבן אשר ימות בה.	הכהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בלא ראות.	שלא ראהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויפל עליו.	מכאן אמרו ההורג דרך ירידה גולה, דרך עליה אינו גולה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מות הכהן הגדול.	שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם, והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים. אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול. דבר אחר לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר משח אתו בשמן הקדש.	לפי פשוטו מן המקראות הקצרים הוא, שלא פרש מי משחו, אלא כמו אשר משחו המושח אותו בשמן הקדש. ורבותינו דרשוהו במסכת מכות (יא, ב) לראיית דבר, ללמד שאם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול ומנו אחר תחתיו ולאחר מכאן נגמר דינו, חוזר במיתתו של שני, שנאמר אשר משח אתו, וכי הוא משחו לכהן או הכהן משח אותו, אלא להביא את הנמשח בימיו שמחזירו במיתתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אין לו דם.	הרי הוא כהורג את המת שאין לו דם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל מכה נפש	הבא להרגו על שהכה את הנפש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי עדים ירצח.	שיעידו שבמזיד ובהתראה הרגו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תקחו כפר.	לא יפטר בממון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו.	למי שנס אל עיר מקלטו שהרג בשוגג אינו נפטר מגלות בממון לתן כפר לשוב לשבת בארץ בטרם ימות הכהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לנוס.	כמו לנס, כמו (מיכה ב, ח) שובי מלחמה, ששבו מן המלחמה, וכן (צפניה ג, יח) נוגי ממועד, וכן (יהושע ה, ה) כי מלים היו, כאשר תאמר שוב על מי ששב כבר, ומול על מי שמל כבר, כן תאמר לנוס על מי שנס כבר, וקורהו נוס כלומר מברח. ואם תאמר לנוס לברוח, ותפרשהו לא תקחו כפר למי שיש לו לברוח לפטרו מן הגלות, לא ידעתי היאך יאמר לשוב לשבת בארץ, הרי עדין לא נס ומהיכן ישוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תחניפו.	ולא תרשיעו, כתרגומו ולא תחיבון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר אני שכן בתוכה.	שלא תשכינו אותי בטמאתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אני ה' שכן בתוך בני ישראל.	אף בזמן שהם טמאים שכינה ביניהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונוסף על נחלת המטה.	שהרי בנה יורשה והבן מתיחס על שבט אביו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם יהיה היובל.	מכאן היה רבי יהודה אומר עתיד היובל שיפסוק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל בת ירשת נחלה.	שלא היה בן לאביה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחלה תרצה	כאן מנאן לפי גדלתן זו מזו בשנים ונשאו כסדר תולדותן, ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן ומגיד ששקולות זו כזו:	
